סם הנעורים

לפני יומיים (2)
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני 16 שעות

הרמה הרביעית נקראת אהבה ללא תנאי. כאשר תדר זה נוצר, משתחרר ההורמון ששומר על בריאות הגוף בצורה מושלמת ועוצר את תהליך ההזדקנות וזהו הורמון האלמוות, סם הנעורים.

לפני כשלושים וחמש אלף שנים, בתקופת יבשת Mu - The motherland הידועה כיום בשם המיתי למוריה, האל שיווה ייצג את אדון המישור העל סגול, גוף הרמה הרביעית של רטט התודעה.

שיווה אינו משמש בהתייחסות לאלוהות יחידה מההינדואיזם, אלא מהווה ייצוג של מצב תודעה ששייך למישור הרביעי, לפס התדרים האולטרה סגול ולפתיחת החותם הרביעי.

הגוף העל סגול מקיים את התבנית השלמה, וגם אם זה נשמע לנו כעת פנטסטי מידי, אי אפשר להרוס את גוף שיווה שלנו.

אם איבדנו גפה, תמיד נוכל לגדל אותה שוב כשנעלה ברטט אל הגוף הזה, ונוריד משם לגוף הבשר שלנו את התבנית הזו מחדש. הידע לעשות זאת הוסתר בינות נבכי הזמן, ולמרות שמערכות השליטה של התקופה דואגות שלא נדע, הוא עדיין קיים.

המישור הרביעי של הקיום הוא תחום תודעת המעבר (הגשר) - אהבה עצמית ללא תנאי, ותדר האולטרה סגול. מישור זה מתואר כמישור שיווה, משמיד הישן ויוצר החדש. במישור זה, האנרגיה עדיין מאוחדת ולא מפוצלת לקוטביות חיובית ושלילית. רק מתחתיה, ברמה השלישית של האור, נוצר קיטוב חשמלי המאפשר את התשליל (נגטיב) המתגלם בגוף השני של רמת התת אדום, ותוצאתו - גוף פיזי הפוך לו קוטבית, המתחלק לנקבה ולזכר (שלילי וחיובי).

כל שינוי או ריפוי מתמשכים של הגוף הפיזי חייבים להשתנות תחילה ברמה של המישור הרביעי והגוף העל סגול. המימד הזה שנקרא גם מישור שיווה. למרות שיש לנו שבע רמות, אנחנו רק צריכים לעלות לרמה הרביעית של התודעה ולרטט הגוף שלה כדי להבריא את עצמינו ואחרים, ואף להעיר מתים.

הרמה הרביעית נקראת אהבה ללא תנאי, ורטט זה מפעיל את בלוטת התימוס. כאשר תדר זה נוצר, משתחרר ההורמון השומר על בריאות הגוף בצורה מושלמת ועוצר את תהליך ההזדקנות. זהו הורמון האלמוות, סם הנעורים.

על בלוטת התימוס ידוע לציבור מעט מאוד, ואף ממעטים ללמד עליה במקצועות הרפואה. רוב הידע הקיים בנושא אינו זמין ויש לכך סיבה.

בלוטה זו, הממוקמת במרכז החזה, ממלאת תפקיד גדול ביעילות המערכת החיסונית. היא מייצרת תאי T שהם אחד מכלי הנשק העיקריים של מערכת החיסון נגד איומים. במילים אחרות, היא מוודאת שמערכת החיסון נמצאת בכושר לחימה עוד לפני הופעת איומים.

התימוס הוא איבר חיוני שמתחיל להתפתח עוד לפני הלידה, ותפקודו מגיע לשיא בין הגילאים 25-7.

במהלך תהליך ההזדקנות, בלוטת התימוס עוברת תהליך של כיווץ, או אינבולוציה (קיפול פנימי)

זהו האיבר היחיד שגדול יותר כשאנחנו ילדים, ולאט לאט מתכווץ לאחר תום גיל ההתבגרות. אצל רובנו, בגיל חמישים הבלוטה כבר מכווצת ומנוונת והיא בעיקרה רקמת שומן.

הביטו באיור, סביר שהוא מוכר לכם מעולם הרפואה. זהו הקדוסיאוס, סמל את החופש המוחלט.

זהו סמל רב עוצמה ועתיק יומין, הקיים הרבה לפני תעשיית הרפואה שניכסה אותו לעצמה. ניתן למצוא אותו בכתבי השומרים עוד מסוף עידן האנונאקי, בממצאים ארכיאולוגים ממצרים העתיקה, ואף בכניסות לארמונות הוותיקן ברומא.

במרכזו מופיע עמוד השדרה - שהוא שביל מסע האש, הקונדליני. במעלה השביל נמצאים המוח ובלוטת האצטרובל. הבחינו בנחש המתפצל לשניים, ולהתבוננות הישירה של הנחשים היישר לתוך העיניים ללא תנועה.

נחש הקדוסיאוס העולה אל מעבר לרמה הרביעית, מביט בבואתו והם הופכים לאחד.

מצב זה- One mind, הוא אבי הזמן. ממנו נוצר הקיטוב הראשון עם ירידת הרטט לרמה השלישית - רמת האור, וכך נולד מושג הזמן.

יש אחידות בין הצופה להשתקפותוו, מעין מנהרת זמן עומדת מלכת.

זהו העכשיו הנצחי.

אנרגיית המנהרה הזו היא הקונדליני.

כאשר נוצרת אחידות בין הצופה להשתקפות שלו - נוצר מיינד מאוחד. הוא מתהווה כאשר הנחשים מגיעים לגובה החזה, לאחר שלושה פיתולים (שלושת רמות התודעה התחתונות), אל תודעת הגשר של הרמה הרביעית, מושב בלוטת התימוס, המייצרת את הורמון גוף שיווה האלמותי.

זהו הורמון הנעורים.

כאשר אדם מגיע לבגרות אך אינו עולה בתודעה לרמה הרביעית, בלוטת התימוס מפסיקה להפריש את הורמון הנעורים, ובלוטת יותרת המוח מתחילה להפריש לאיטה את הורמון המוות.

לא נלמד על שני ההורמונים הללו באף אוניברסיטה, וגם לא נמצא שום מסמך ממכון מחקר מכובד שמתאר אותם. זה הוסתר ומה שלא מלמדים, לא כותבים עליו ולא מזכירים אף לא בשם והגדרה, פשוט לא קיים. וכשזה נעלם מהתודעה שלנו אנחנו לא נחווה את זה לעולם, כי רק מה שנדע אנחנו נחיה.

בעידננו השלווה שורה בבית הקברות ולא ברחובות, והמוות הינו הסטטוס קוו הכי חזק בעיר.

לכן מאז תום העידן החמישי בטרה פירמה, חיי נצח שייכים לעולם הפנטזיה וכיום למדע בדיוני פופולרי להמונים, אשר עבורם גם לחיות בבריאות קורנת עד גיל 120 זו רק ברכה רק ליום הולדת.

הביטו שוב באיור, הכנפיים שנפתחות מייצגות חופש אינסוף. מה שמתחיל בתודעה, מדליק את האור במוח שלנו באזור שקולט ומשדר את רטט העל סגול.

כאשר אנו בתודעת ההווה הנצחי, עם מיקוד מוחלט בבריאות קורנת, אנחנו יכולים להחזיק את הרגע הזה ללא תנועה, ללא זמן ומקום. כשאנו בהוויה מוחלטת של הצופה מול השתקפותו, ורואים ברגע הנצחי הזה רק בריאות קורנת, אנחנו נרפאים.

לכן הקדוסיאוס הפך לסמל הריפוי - בדרך אל החופש. רוב הרופאים אינם יודעים בכלל מה הסמל שלהם מייצג, וגם לא שמעו על הקונדליני, אבל עכשיו אתם כן.

אל תיתנו לאף אחד ולשום דבר למנוע מכם לחלום.

חלומנו הוא העכשיו שלנו - החיים שלנו, רק שלנו.

העכשיו הוא כל מה שקיים עבורנו.

באהבה,

רן

חומרים על הבחירה לדעת וההכרה בגדולתנו