ערב פתוח לילדים ונוער 

להיות סגורים מונע מאיתנו לדעת את שמחת הקיים, ולכן גם זה נמנע מהם, אלו שלומדים מההורים שלהם. והכוונה היא לילדים שלנו, אלו שלומדים מאיתנו כל הזמן גם כשאנו לא משהו היום.

 

להיות סגורים משאיר אותנו משועבדים לאשליות האדם הישן, מוצר עבר של ציות כרוני הגר לו בעיתון וברשת. מוח נעול מונע מאיתנו לדעת את תהילתנו ואת האלוהי בנו. וגם מהם, הילדים שלנו.

 

אז איזה מין ילדים נגדל כאן ומה יהיה עתיד הפלנטה הזו ? אותו תהליך בשינוי תאריך.

 

כל עוד יש לנו מוח סגור שחי וחושב על פי תודעה חברתית, לעולם לא נצא אל הלא נודע או נחשוב על האפשרות של מציאויות גדולות יותר מחשש שמשמעות הדבר תהיה שינוי. 

 

ואז גם הם, הילדים שלנו. 

 

כל עוד אנו מקבלים רק מחשבות מצומצמות של סטטוס-קוו וקונצנזוס, לעולם לא נפעיל חלקים גדולים יותר של המוח כדי לקבל ולחוות כל מחשבה אחרת מזו שעמדה בפנינו בכל יום של קיומנו.

 

ואז גם ילדינו לא יפעילו את החלקים האלו. ככה זה.

 

להיות סגור פירושו להיות נעול בפני כל הזדמנות שקיימת מחוץ למה שניתן לחוות דרך החושים של הגוף, מחוץ לערכים מובנים ולהסכמים על פיהם חונכנו. אולם בממלכה הזו שנקראת האלוהי, הכל אפשרי. אם אפשר להגות או להרהר בדבר כלשהו, הוא קיים, כי כל מה שחולמים או מדמיינים כבר נמצא בתחום הקיום. 

 

כך נוצרה כל הבריאה, חלום מדומיין.

 

בכל פעם שאנו אומרים לילדינו שזה רק הדמיון שלהם, אנו מתכנתים אותם לטיפשות ויצירתיות מוגבלת. 

 

עכשיו אתם קצת מבינים יותר מדוע ילדיכם מתקשים או מתוסכלים? הרי הם העתיד שבא לכאן להיות האבולוציה שלנו, לא עוד העתק של הורים או סבים.

 

אז מה אתם אומרים? באנו לכאן לנהל מכון העתקות או מפעל משפחתי של דלק טילים לאבולוציה?

 

זה מאוד פשוט להיות גאון. כל מה שצריך לעשות זה לחשוב בעצמינו, ואיך עושים זאת? באמצעות הדמיון.

 

בואו איתי לערב של יצירה בתודעה והביאו איתכם את ילדיכם. ניפגש ונלמד שיעור מתוק ומעניין על המוח - מחולל הקסמים שגר לו בין האוזניים שלנו אבל לא סיפרו לנו עליו כמעט כלום. ניכנס לאולפן הקלטות הגורל שלנו וניצור חלום של גאון. 

 

מחכה לכם באהבה,

 

רן