אלכימיה פנימית

האם אלו החיים שלנו ?

מי חי את חיינו ?

האם אנו חושבים בעצמינו או האם זוהי תוכנה מושתלת ?

זה שניהם.

יש לנו רצון חפשי והזדמנות ליחודיות תודעתית, שהרי יש לנו מוח משלנו וגם רוח ונשמה. אך מה שקורה כאן זו תכנית מתוחכמת של אילוף פלנטרי תודעתי. התדמית המשוכפלת הפכה להיות בשר ודם עד כדי שצרכי הגוף הזדהו עם התדמית וצרכיה, אלו שתכנתו לנו אלפי שנים. כל זה כדי למלא צרכים של רודנים עליונים.

אז האם אתם חושבים בעצמכם או שאתם ניזונים מתודעה חברתית ?

שאלה שכדאי לחשוב עליה, הכנות טובה לנשמה...

כי אם אכן אתם ניזונים ממנה ועסוקים בלהשתייך לטרנדים, חוקים ומוסכמות שמעולם לא יצרתם בעצמכם, אם אתם מקוטבים בדיעותיכם ועסוקים בשפיטת הזולת או שפיכת דמן של קבוצות מיעוט, אם אתם מושקעים ברדיפת משהו או בריחה ממישהו, אז אין לכם כמעט סיכוי להימלט ממלכודת הרודנים, כי אתם חיים באשליה ולכן גם תמותו בתוכה.

יש סליחה ומחילה לבורות אך לא לטפשות. זה היודע אך לא מיישם אין לו סליחה ומחילה וגם לא תרופה וגאולה.

ואם כל הציוד שקיבלתם כאן לחוות חיים אכן שייך לכם לפחות לתקופת חייכם כאן במישור הפיסי, אז יש לכם חלון הזדמנות, אופציה אלוהית לתודעת על, כי אחרת לא היה לכם מוח כזה עצום ועתיר יכולת בו אתם עושים כיום שימוש בפחות משליש.

הנה לכם נקודה למחשבה, למה בדיוק אתם מתעוררים כל בוקר ומי כתב לכם את היום ?

כי אם זה לא אתם, אז היום הזה לא שייך לכם וכשתמותו כל מה שלמדתם בו ילקח מכם עי אלו שכתבו לכם אותו, ומה עכשיו עם כל דברי ימיכם כולם ?

החיים שלכם…כולם אשליה.

מתי סופסוף נתעורר לתובנה הזו שכלום לא היה אמיתי כי הוא לא בא מאיתנו ?

הועתקתנו או שוכפלנו וכלום מזה הוא לא האמת שלנו. ומה קורה לכם כשאתם מגיעים לזה והלומים בתובנה הזו ?

אתם במין פלאטו, עירומים כילדים ואין לכם כל בסיס לכלום, זה כאילו התרוקנתם. זה מפחיד לקלוט שכל מה שסיפרו לך והאמנת בו פשוט לא נכון אבל זה מה שנדרש לרפורמציה, לשעת הנשמה, ללידה מחדש, לאבולוציה של מחשבה חדשה - לידת העצמי המודע של אינדיבידואל החושב את עצמו לדעת במקום להיות מנוהל שלא בידיעתו.

יש לנו את כל הכלים, יש לנו כבר גוף כאן וגם מוח - אנו מצויידים ללא תירוצים לתוכנה חדשה, כל גוף יספיק לזה וזו עבודה שנעשית לבד עם עצמך, אף אחד לא יעשה אותה עבורך.

הביטו סביבכם, זהו אוקיינוס של הלומים. אנו חיים בעידן של זומבים, המתים ברוחם והמהלכים כבובות על חוטים מעריסה עד קבר.

אתם חייבים להיות האלכימאים רק אתם הפניקס שלכם, עוף החול האגדי הזה של עצמכם הנולד מחדש מאפר ועפר, מהריסות העבר.

זוהי רפורמציה ולשם כך נשמתינו מיחלת מרגע הווצרותה, לעוף אבל איתנו.

בואו נעוף

רן