יחסים מסוכנים
- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 6 דקות
איזו מערכת טובה יותר אפשר לתכנן?
ליצור יצורים המסוגלים לאהבה עצומה. להפוך אותם לבני תמותה. לגרום להם להיקשר עמוק זה לזה.
ואז להבטיח שבמוקדם או במאוחר הם יאבדו זה את זה.
אהובות ואהובים,
אם ניפתח לחשוב קצת מעבר לסיפור הרומנטי הקדום שאופף אותו, נלמד שסקס הוא אחת המלכודות הגדולות ביותר במישור הזה של הקיום.
סקס הוא מנגנון פשוט, גאוני ורב עוצמה.
סקס לא רק יוצר הנאה ואינו רק ביטוי של תשוקה. גופנו תוכנן כך שרבייה הינה כימיה כל כך מתגמלת וכל כך חזקה שבני אדם יפנטזו עליה, ירדפו אחריה, יילחמו עליה עד חורמה ואף יהרסו מערכות יחסים נפלאות. יהרסו הכל.
בעבור אורגזמת הכיבוש האדם יעטה זהויות בדויות וימכור כל מה שניתן להעלות על הדעת על מנת לקבלה. הכל.
סקס יוצר את הדור הבא של החווה.
זו מעטפת כימית מתוקה כדי ליצור עוד בני אדם. עוד גופות שנכנסות לחווה, פיות שצריך להאכיל, קשרים שנוצרים. עוד מעגל הישרדות מתחיל.
והנה עוד פחד מתחיל. עוד סבל מתאפשר, מזון לאדוני החווה. הם אפילו לא צריכים לאלץ אותנו להתרבות.
את החיות שבחווה.
כשהרבייה היא החוויה המשכרת ביותר, אז החיות מתרבות בעצמן.
מיינד מבריק בנה פה את החווה, שפשוט מתרבה בעצמה.
ואז עוד מוות. עוד קציר של אנרגיית חיים.
קיבלנו שוב גוף חדש והגענו לבגרות בפעם המיליון. ההורמונים גודשים וסקס נכנס למשוואה מערפלת מוחות של משיכה ודחייה, מרדף, תחרות ורמאות, הכל הולך.
קנאה אובססיבית עד כדי דיבוק.
בגידה ועוד בגידה. אלימות.
שברון לב. פחד לאבד. פחד שנזדקן.
פחד שתוחלפי בצעירה יותר. שתוחלף בעשיר וחתיך יותר.
נטישה. בושה.
גירושין, נקמה, מלחמות רכוש ומשמורת.
חוסר ביטחון. בדידות.
דרמה רגשית בכל מקום וזה הכל סביב הרמה התחתונה של התודעה, מיניות ותאוות הבשר.
ככה חולבים מאתנו אנרגיית חיים, כמו חלב מפרות.
זו מערכת הפעלה עם גרעין שכולו סובב מיניות וסביב זה בנו חווה.
מתוך גרעין התוכנה הזו צמח עולם מתוחכם בו סקס משמש למכירת כמעט כל דבר.
נשים מגישות אוכל עם הציצי בחוץ, או הישבן. מזה משנה העיקר שנקנה. שוטפות מכוניות נוצצות עם בגדי גוף רטובים חצי שקופים. זה בבשמים, זה באיפור, בבגדים, בקולנוע. כמעט כל מה שנתפתה לקנות יש לו גרעין כזה.
גרעין של פיתוי סבלימינל שמאוד מורגש אך לא מדובר, או פשוט ואקספרסיבי בפרצוף שלנו.
אדוני החווה יודעים בדיוק מהם הכפתורים שלנו. סקס עוקף כל הגיון ומחשבה ולוחץ ישר על החייתי שבנו.
בול פגיעה.
וברגע שהם משיגים את התשוקה שלנו, הם יכולים לחבר לה כמעט כל דבר. תקנו את זה ותהיו מושכים. לבשו את זה ותהיו רצויים. נפחו שרירים וסעו באוטו כזה. ככה תשיגו נשים.
שנו את הגוף שלכן כי הוא לא מספיק סקסי. פסלו את האף. הגדילו את הציצי. הרימו את התחת. נפחו את השפתיים.
העיקר שתישארו ראויות לזיונים.
הישארו נחשקות.
כל זה מזין פחד שחלילה לא תיבחרו.
כי החווה צריכה עוד בשר.
בשר תותחים.
היא צריכה בשר נא למלחמה הבאה. גופות סובלות למגפה החדשה. קורבנות נוספים לאסון התאומים הקרוב. דמי דמים לפיגוע שכבר צפו אותו בעיתונים. ממזרים חסרי מזל לרעידת האדמה בחמישי הבא אחרי הצהריים.
ומידי פעם יש שדרוג תוכנה. הפעם זו מדיה חברתית של מוצרים אנושיים בשוק זיווגים מכני-דיגיטלי. תסתכלו עליי. תאשרו אותי. תגידו לי שאני יפה, שאני מושכת, שאני סקסית. אני מחכה כבר עשר דקות שתעשו לי לייק. תעשה לי ילד.
והופ, עוד פרה חולבת נולדה לחווה.
אז את שוב בהריון עם צרבת ומדפדפת מסך. אוף איך הגוף שלה נראה. החיים שלו יותר שווים. היא צעירה יותר. הוא יותר לוהט. אני שמנה.
למה בעלי כבר לא מסתכל עליי ככה? למה אשתי אוהבת את התמונות שלו? למה הוא שולח לי הודעות? למה היא בחרה מישהו אחר? למה אני לבד? למה אני לא מספיקה?
מסחטה רגשית. ככה חולבים אנרגיה בחווה.
ואז תחברו פורנו לטלפון והחווה עכשיו על סטרואידים של גירוי מיידי באלפי גופים עם מאות אלפי פנטזיות, אין צורך במערכת יחסים. אין צורך באינטימיות. אין צורך באהבה. רק צריכה מינית אינסופית. לרצות. לצרוך. לפרוק. להתרוקן. לרצות שוב. לצרוך שוב. לפרוק שוב.
לאן שנלך נמצא את זה, אותו לופ בכל מקום בעולם.
רעב. לאכול. סיפוק. רעב שוב.
לרצות. לקנות. לקבל תשומת לב. להתרגש. להצטלם. להעלות תמונה. עוד תמונה. ושוב, הפעם עם הישבן. לייק חם, צירוף גם מספר טלפון. נפגשים. שוב גירוי מיני. לרצות. לצרוך. לפרוק. להתרוקן.
החווה רוצה שתרדוף. שתרצה. שתשיג. שתצרוך ותרצה שוב. ושוב. ושוב. היא אף פעם לא רוצה אותך שלם.
קשה לשלוט בישות שלמה.
ישות שלמה לא רודפת. לא צורכת נואשות. לא צריכה לייקים.
הכל כאן מתוכנן בקפידה סביב לרצות. סקס ורבייה, כי ריבוי משתתפים של הדיבור בחווה.
בכל רגע נתון תודעה נוספת מגיעה לתוך גוף ביולוגי נזקק אחר.
עכשיו הגוף הזה זקוק למשקה, לאוכל . לכסות ולמחסה. לצעצוע. לכסף. לעוד כסף. לבדיקות ומכונים. לגן וביצפר. להשכלה מתכנתת. לעבודה. לאבטלה.
עכשיו היא כבר נערה והוא נער והם רוצים סקס. הם צריכים פורקן. הם מתרבים. ילדיהם רוצים גם. דור אחר דור.
גופים מייצרים גופים. התקשרויות מייצרות התקשרויות. פחד מייצר פחד. מוות מייצר צער.
מסחטה רגשית בלופ.
והגלגל ממשיך להסתובב. עוד ועוד ועוד. איזו חווה יעילה להפליא, מפעילה את עצמה ללא הכרה.
ללא עצירה. ללא הרהור על מהותה.
ולפעמים יש מישהו שמתעורר ושואל. רק שלא יפרסם. החשבון שלו הוגבל. הוא נעלם, נעצר או נאסר. רק שלא ידבר על זה עם הפרות בחווה.
אז החווה עוטפת את הכל בתכנות רומנטי.
מצאי את החצי השני שלך. נשמתך התאומה. את חייבת מישהו, אתה לא שלם לבד. מצאי את האחד שלך. מצא אותה, את האחת. תציע לה. נו להתחתן. מתי תלדי כבר ילדים. משפחה. משכנתא. עוד הלוואה. מסגרת אשראי.
תתחייב לה. תהיה סופסוף רציני. תהיה גבר. תתמסרי. תתמסדי. תיכנעי זה סקסי, זה נשי.
להיקשר. להיקשר עוד.
ואז לבלות את שארית חיינו מפוחדים לאבד את כל מה שאליו חיברנו את עצמנו. את הזהות שלך. את היופי שלך. את הנעורים שלך. את הגבר שלך. את המלכה שלך. את הילדים שלך. את המשפחה שלך. את החשק המיני. את הסקס. את הגוף לתולעת האדמה.
פחד זו משאבת אנרגיה, הדלק של החווה.
מציעים לנו כדורים וזריקות, רק שנירגע. רק עד הפעם הבאה. עד התקף החרדה הבא. כדור בשביל לישון. כדור כדי להישאר ער. כדור לזקפה. כמוסה לשמחה. זריקה לגזרה.
מרשמים ומרקחות לפרות חולבות.
וכשהקשרים הללו שוב נפרמים באמצע או בסוף החיים. סבל. אבל. כאב. יאוש. זעם. אשמה. עוד סבל עוד כאב.
עוד דלק לחווה.
איזו מערכת טובה יותר אפשר לתכנן?
ליצור יצורים המסוגלים לאהבה עצומה. להפוך אותם לבני תמותה. לגרום להם להיקשר עמוק זה לזה. ואז להבטיח שבמוקדם או במאוחר הם יאבדו זה את זה.
הכל כדי להתחיל מחדש. מדינה חדשה. עידן חדש. משפחה חדשה. גן ילדים חדש. אופניים חדשות. ביצפר חדש.
אבל זוהי אותה תוכנת זיווג. אותה תשוקה. שוב סקס ורבייה. אותה נשמה בגוף של פרה חדשה.
אותה חווה רק בלי זיכרונות ואפס תובנות.
כי כל מה שאנחנו אולפנו לאהוב כאן מגיע עם תאריך תפוגה. ואחר כך מחיקה.
האישה שלך. הגבר שלך. החיות שלך. החברים שלך. הגוף שלך. כל קשר כזה מכיל את זרע האובדן והאבל.
יותר מעשר מליון שנים על פני טרה פירמה, אמא אדמה. דורות על גבי דורות. אותה תבנית של דחף רבייה. אותה תוכנה מקודדת תשוקה, סקס מגנטי של משיכה ודחייה. אותו שיא. אותו פורקן.
אבל תמיד אותה חווה.
מדוע הוכנסה תודעה לאורגניזם עם דחף רבייה כה מכריע? מדוע מיניות קשורה לאישור? מדוע זה קשור לזהות?
מדוע זה קשור לערך?
מדוע הכפתור הביולוגי הזה מחובר לכל כך הרבה תגובות רגשיות?
מדוע דחייה כואבת כל כך? מדוע בגידה גורמת להרס רגשי עצום? מדוע קנאה מינית גורמת לאנשים אינטליגנטים לאבד את שפיותם לחלוטין?
סקס יוצר גופים. אלו תמיד יוצרים צורך. זה מביא למאבק הישרדות. רגשות נסחטים. הפרה מניבה. החווה רווחית. העיקר לשמור על אנשים מגורים. רודפים. תשוקתיים. מזדיינים. מתרבים. משווים. מחפשים. נקשרים. מפחדים לאבד. מפחדים להזדקן. להיות לבד.
העיקר לשמור על מפעל הרגשות שלנו פועל.
החווה המושלמת בכלל לא נראית כמו חווה. הפרות לא רואות גדרות. הן לא רואות רודנים. לא רואות את עצמן נקצרות, נסחטות. התוכנה כל כך מוסווית שאנו חושבים שיש לנו רצון וחופש בחירה. אנו חושבים שזה רעיון שלנו.
אני רוצה. אני צריך. אני חולמת.
הרצון שלי. הצרכים שלי. החלומות שלי.
הם לא שלך ולא ממך. זו החווה.
אנו מייצרים את הקציר הרגשי בעצמנו. משכפלים את עצמנו. מפקחים על עצמנו. מפחדים על עצמינו. הורגים את עצמינו.
רק בנו את התכנות הנכון והחווה תתרבה ותפעל מעצמה. אף אחד לא מדבר על זה, ומי שמעז לדבר הופך די מהר לאף אחד. הוא נעלם.
כדי לפרוץ את הגדר של החווה אנחנו חייבים לשאול שאלות.
מדוע יש לסקס כל כך הרבה כוח על התודעה האנושית? מדוע החברה הופכת אותו לנשק בכל מקום?
מדוע הערך העצמי שלך היה קשור אי פעם לשאלה, האם מישהו רוצה לזיין אותך?
מדוע אנשים הורסים את שלוותם במערכות יחסים נוראיות? מדוע הם מפחדים להיות לבד?
מדוע קנאה יכולה להפוך אהבה לשנאה בן לילה?
מדוע סקס מייצר את הדור הבא של הגופים הנכנסים לאותו לופ בדיוק?
בריחה מהחווה לא אומרת לפחד מסקס.
זה פשוט אומר שסקס מפסיק להיות הבעלים שלנו. אנחנו מפסיקים לעבוד אצל הנדסה הורמונלית שנועדה לשעבד אותנו לכימיה ממכרת.
יש סקס בלי אובססיה. יש סקס בלי קנאה. יש סקס בלי התמכרות. בלי לבלבל כימיה עם אהבה. בלי לתת לגוף אחר להפוך לסיבה הקיומית שלנו.
יש סקס בלי לבלבל רכוש עם חיבור. יש סקס בלי לבלבל בעלות עם אהבה. יש חיבור ללא תלות.
יש סקס מודע ללא תכנות לא מודע.
כן יש את כל אלו וגם יש לנו מספיק נוירונים במוח כדי לבנות תודעה לא מכורה. לא תלויה. לא נזקקת. לא צרכנית כרונית של סיפוק תגובתי מתיש.
החווה ניזונה מתגובה לא מודעת. היא מתודלקת על ידי אוטומטון הורמונלי מתוכנת רבייה. כשהננו מודעים אנחנו מפסיקים להגיב אוטומטית לכפתור שנלחץ.
בכל פעם שאת מתבוננת במקום להגיב, את מפסיקה להזין קנאה, מפסיקה לרדוף אחרי אישור, מפסיקה לתת לתשוקה לשלוט בתודעה שלך, בגורל שלך.
אתה לומד לזהות יותר ויותר מתי האווטאר הביולוגי שלך מושך לך בחוטים. אתה מפסיק להתנהג כמו פר הרבעה, מכונה חייתית חסרת הכרה עצמית. ואת, בכל פעם שאת בוחרת בהכרה מודעת על פני תכנות תגובתי, החווה מקבלת ממך קצת פחות.
לאט לאט פחות ופחות.
הדרך החוצה היא עמוק פנימה.
להתבונן בשקט ולראות את הפרצה, את התכנית המוסוות ולדעת שאנחנו לא היא.
אנחנו לא מוצר וגם לא כימיה.
זה אינו
דיכוי מיני.
זוהי ריבונות על-מינית שרואה נכוחה מה החווה חיברה למיניות שלך.
מסע של תובנות לנו,
❤️
רן
עוד חומרים על ריבונות תודעתית
וחופש פנימי
פוסטים רלוונטיים נוספים
לבחור לדעת - למי שיש בליבו בקשה לצאת למסע עומק
הצטרפו אלינו לאירועי ספטמבר
תגובות