על עריצים, דעה קדומה ומחילה
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 4 דקות
תודעה ואנרגיה יוצרות מציאות, וכל רגש שנחווה הילדים שלנו ילבשו כגוף.
אהובות ואהובים,
כמה מאיתנו מוכנים להודות שאחת הסיבות לכך שאנו לא רוצים להיפטר מהעריצים בחיינו היא בגלל שבמציאות אנחנו העריץ הגדול מכולם, והזולת הוא זה שאנו משתמשים בו כדי להאשים ולהפנות אצבע?
כדאי שכל אדם יחשוב על זה. הווידוי טוב לנשמתנו.
מה שהורינו האמינו, אנחנו לובשים גנטית, והעריצים שלהם הן ההקלטות שלנו.
מה שגורם להתמיינות סביבתית במינים גנטיים זו תבנית התגובה לסביבה ואופי הדחף לשנות, למרות ההתנגדות התוהדת מהעבר ומזהמת את ההווה.
מהו המרכיב המרכזי ליצירת DNA?
רגשות.
אלו מוטבעים באור בצורה אלקטרוכימית, ישר לתוך המצע הגנטי שלנו.
על מה מבוססים רגשות? התגובה לסביבה.
ומה אם הסביבה הזו עשויה מהקלטות של עריצים במוחם של הורינו, הורי הוריהם - עריצים שמתו זה מכבר ?
אז אנחנו מוצר של עריצים שאפילו לא הכרנו.
אבל המיינד שלנו זוכר, וזו התכנה שלנו. יש לנו מחשב על - מקרטע בגלל מערכת הפעלה שנס ליחה מזמן.
אבל ממש מזמן.
זו החוויה האמיתית, וכל יום אנחנו משנים את הזרע הגנטי שלנו באמצעות רגשותינו, ולפעמים אנחנו גם אפילו מנסים באופן מודע להשתפר. הילד שהיינו יוצרים לפני שנה לא יהיה כמו הילד שאנחנו יוצרים היום, כי אנחנו מבוגרים וחכמים יותר.
אז אנחנו עכשיו גם הורים ואת הרגשות שלנו ילדנו לובשים. הם הרי עצמינו ובשרינו, האין זה כך?
כמה מכם שמעו את האמירה המקראית הזאת, שחטאי האבות פוקדים בנים?
למה שילדים יהיו ארורים, כשזה בכלל סיפור ישן של אבות אבותיהם והסבים הסבתות שלהם ? למה הם צריכים לשאת קללה?
הרבה שאלות, הא?
תודעה ואנרגיה יוצרות מציאות, וכל רגש שנחווה הילדים שלנו ילבשו כגוף. אנחנו לובשים את ״חטאי״ ההורים שלנו. במילים אחרות, הגוף שלנו מורכב מחתך הרוחב של ה-DNA שלהם. אנחנו לובשים את הפחדים שלהם, את ה״חסרונות״ וחוסר הביטחון שלהם.
אנחנו לובשים כישלון. אנחנו לובשים הצלחה. אנחנו לובשים אושר. אנחנו לובשים עצב.
ואנחנו מתכסים גם בדעות הקדומות שלהם, בעיקר כשקשה לנו ויורד עלינו גשם חומצי של סבל וכאב.
אם יש לנו דעה קדומה אחת, אנו סובלים מכך שאיננו קרובים למושא שלה, כי שם ננעלנו מחוץ לבית, מפני יופיו של האלוהי.
אז מה יהיה האלוהי אם לא יושרה כזו ללא דופי?
עצמת כוח הבחירה, הכוח לחוות, לדעת ששום בחירה שיצרנו לא תסיים את חיינו, אלא אם כן יצרנו את זה בצורה טיפשית.
לדעת שאנחנו מועצמים מכל מחשבה.
בכך שאנחנו ללא דופי, אנו כנים ולא מאשימים אף אחד, כי כשאנחנו עושים את זה, אנחנו עושים את הדברים הכי נוראיים. זה כאילו נתנו לעצמנו רשות להיות מושחתים, כי אנחנו יכולים לעשות את זה כל עוד יש לנו שעיר לעזאזל לשחיתות הזו שלנו. בין אם זה ההורים שלנו, המיניות שלנו, החברים, האחים, הדת והממשלה. אנשים רבים עושים דברים מאוד מטופשים כשהם לא חושבים שהם צריכים לתת את הדין עליהם.
לכן זה כל כך חשוב שיהיו גם עריצים.
לכן כל כך חשוב שיהיו לנו לפעמים הורים ״רעים״, בעלים ונשים לא נאמנים, ממשלה עם שרים מושחתים לכעוס עליהם. חשוב שיהיו אותם.
אנחנו לא יודעים כמה זה חשוב, עד שאנחנו צריכים לשחרר אותם, ואנחנו מבינים שלא להם אנחנו מתגעגעים. וזה שכאשר הם הולכים, אז אין לנו יותר את מי להאשים בבחירותינו, ואנחנו לא רוצים לקחת אחריות עליהן, ולו בשביל עוד היי רגשי.
עוד אורגזמה של דרמה. לופ כימי של רגשות.
שכפלנו את העריץ, והנה עכשיו הוא הגנטיקה של ילדינו.
כמה מאיתנו מכירים בזה?
וכשאנו סופסוף מבינים שאין לנו סליחה ומחילה באיזה משרד נדל״ן בשמיים או תאריך בלוח שנה של איזו עדה, אלא רק מתוכינו, כאן ועכשיו, אז אנחנו מתחילים להילחם על זכות הישרה שלנו. במילים אחרות, אנחנו באמת הופכים מודעים לבחירות שלנו. אנחנו נלחמים נגד ההרגל הישן של רגשות.
רגשות הם לופים רגילים של אלטעזאכן בסוס ועגלה, סובב שכונה, כזה ישן ורועש, עם ריח לא משהו.
אנשים, יש להם הרגלים פשוט בגלל איך שזה גורם להם להרגיש. אנחנו לא צריכים לקחת סמים כדי לקבל עוד הרגל רגשי. זה מסוכן לגוף בדיוק כמו סמים, כי אנחנו מזדקנים בכל פעם שאנחנו עושים את זה. אנחנו מתים. בכל פעם שאנחנו צריכים לעורר באופן מלאכותי רגשות, אנחנו מזדקנים ולא מחכים, אלא רק מזדקנים.
והנה שרפנו עוד גוף. חיסלנו עוד הזדמנות, בלופ.
תפסיקו לסבול ולעבוד כל כך קשה כדי לא לראות את מתנת חייכם. תפסיקו עם זה. אל תגנו יותר על העבר שלכם. תנו לזה למות. תנו לדעות קדומות, לסבל, לייסורים ולכאב להיעלם. תנו לכל זה ללכת, זה שייך לעבר ואלו הקלטות לא שלנו. אנחנו לא צריכים לשלם עליהן יותר אם אנחנו מפסיקים כבר היום לשכור את שירותיהן הרגשיים.
בצעד האלוהי הזה אנחנו נותנים לילדים שלנו סיכוי, וזוהי אהבת אמת - להילחם באי הצדק שבעצמנו, בשקרים, בהטעיות, ולהפסיק לשחק משחקים ולסלוח, פשוט לסלוח.
אל תקנו את מה שהעולם אומר לכם שהם חושבים שאתם צריכים להיות. תהיו אתם, מוצרים של עצמיכם, תקשיבו מה הלב שלכם לוחש, מושב רוחכם הקדושה, והוא אומר לכם שיופי אמיתי הוא ללא פנים, ואהבת אמת היא חסרת משוא פנים.
רק ברביע הזה של שביל החלב, ואחד-עשר מיליארד כדורי ארץ אפשריים, יש הרבה יצורים שונים מאוד מאיתנו, אך בכולם האלוהי כמו בנו. זה מה שחשוב, לאלוהי אין אפילו פנים. רק להבל היופי יש פנים, אבל לאלוהי אין.
לעולם אל תשוו את הפנים, הגוף והידיים שלכם לאחרים. הגוף שלכם, הפנים שלכם - אין מה להשוות אותם לאיש. הבל היופי הוא שמפעיל את המכונה הזו שלנו, וחסד זה לעולם לא בשר, אלא רק הכוונה. המחשבה שלנו.
ממחשבתנו שלנו נובעים רגשותינו, ילדינו לובשים אותם וזה הבשר שלהם, הבגד שתפרנו להם.
ומה היא גאולתם ותקוות עתידם?
המחילה שלנו, היושרה שלנו, הכנות.
אז בכל יום אנחנו צוחקים, ובכל יום אנו סולחים ומוחלים ופודים את עתידנו, בכך שאנחנו יוצרים את היום שלנו בעצמת הרכות של האלוהי בנו. ובכל יום אנחנו צריכים להתוודות, ועד כמה שזה כואב ומשפיל לפעמים, זה מכאיב רק לאגו ולעריץ בנו, אך מרחיב את רוחנו הצוחקת, זו שתמיד מחבקת וסולחת.
ואיך אנו יודעים זאת?
אנחנו מקבלים את הכוח בחזרה, בתחושת התעלות והקלה, והרבה, הרבה אופטימיות.
אנחנו שמחים, חופשיים מעריצים ודעות קדומות.
התבגרנו אך לא הזדקנו, אלא החכמנו וכוחנו עמנו.
באהבה
❤️
רן
עוד חומרים על עוצמה
והחזרת החזרת הכוח שלנו
פוסטים רלוונטיים נוספים
לבחור לדעת - למי שיש בליבו בקשה לצאת למסע עומק
תגובות