מיקרופלסטיק בכל מקום
- Ran Kalif
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
"המוח שלנו כיום מורכב מ-99.5% מוח והשאר מפלסטיק"
בעוד שאנחנו שותים לנו משקה מקש במבוק בכדי להירתם למאבק במוצרי הפלסטיק,
הפלסטיק כבר שנים שוחה שחייה חופשית בתוך הגוף שלנו - זורם בעורקים, נכנס למוח ללא שום בעיה ולמעשה מחכה לנו מעבר לפינה כמעט בכל מוצר שסובב אותנו: חי, צומח או דומם.
ייצור הפלסטיק המאסיבי החל בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה, והוא ממשיך להתעצם עד עצם היום הזה.
ברמה הגלובאלית, לפי מחקר של UNEP, מעל ל400 מיליון טון של פלסטיק מיוצרים מדי שנה, ועד 2050 כמויות הפלסטיק עשויות להגיע ל1.1 ביליון טון בשנה אחת. בין השנים 2017-1950 יוצרו 9.2 ביליון טון של פלסטיק, רובם נותרו כפסולת בסביבה הטבעית שלנו ולכן בעל השפעה מכרעת על המערכת האקולוגית הגלובאלית כולה.
כשפלסטיק מתפרק הוא הופך לחלקיקי מיקרופלסטיק. מיקרופלסטיק זהו חלקיק פלסטיק זעיר המוגדר כפלסטיק בקוטר של פחות מחמישה מילימטרים, או ספציפית בקוטר של מיקרומטר אחד עד 5 מילימטרים. ישנם שני סוגים: ראשוני ומשני. מיקרופלסטיק ראשוני - חלקיקי פלסטיק זעירים המיוצרים לשימושים מסחריים, כגון קוסמטיקה. ומיקרופלסטיק משני - חלקיקים הנובעים מפירוק של פריטי פלסטיק גדולים יותר, כגון בקבוקי מים. פירוק זה נגרם מחשיפה לגורמים סביבתיים, בעיקר קרינת השמש והאוקיינוס.
מגזין בית הספר לרפואה של הרווארד פרסם מאמר שכותרתו 'מיקרופלסטיק בכל מקום'. שם ציינו כי מקורות החשיפה למיקרופלסיק כוללים: אשפה, אבק, בדים, קוסמטיקה, מוצרי ניקוי, גשם, פירות ים, תוצרת חקלאית, מלח שולחן ועוד. מבלי משים מיקרופלסטיק נצרך על ידי דגים וחיות ודרכ גם על ידי בני אדם, זה גורם לבעיות רבות, כמו עמידות לאנטיביוטיקה, מוטציות גנטיות, שיבוש רבייה ועוד.
בהתאם, מחקרים מהעשור האחרון מצביעים על עובדה מאוד ברורה, עם הזמן הגוף שלנו חשוף ומכיל יותר ויותר מיקרופלסטיקים. ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של מיקרופלסטיק בגוף האדם עדיין נחקרות, אך מחקרים קודמים כבר קישרו מיקרופלסטיק לדלקות, עקה חמצונית (Oxidative stress -כשיש בגוף חוסר איזון בין הרידקליים החופשיים הקיימים בו לעומת יכולתו לנטרל אותם), שיבושים הורמונליים ואף השפעות מסרטנות אפשריות.
בתחילה נמצאו מיקרופלסטיקים באיברים כמו המעי הגס והריאות, אך בשנים האחרונות, נמצאו גם עדויות למיקרופלסטיקים גם במחזור הדם - בקרב 77% מהנבדקים ליתר דיוק. מיקרופלסטיקים אותרו ברוק, כבד, כליות, חלב אם וברקמת השליה. אך מה שהכי מפתיע ובו זמנית מדאיג זו נוכחותו של מיקרופלסטיק בזרע אנושי.
במחקר מ2024 נמצאו מיקרופלסטיקים ב100% מכלל אשכי הנבדקים. מיקרופלסטיקים נמצאים גם בנוזלי רבייה של נשים וגם בגברים, מה שמרחיב את החשש להשפעות על הפוריות שלנו בכללותה.
מתוך ההבנה שמקירופלסטיקים מסוגלים לחדור את הרקמות ולהגיע למחזור הדם - עולה השאלה: כיצד המיקרופלסטיקים מצליחים להיכנס למחזור הדם ומשם לאיברים הפנימיים של גופנו?
מחקרים מדעיים שנערכו לאחרונה מצביעים על פרוצדורות רפואיות שגרתיות כחלק מהתשובה לכך.
קיימים ממצאים ברורים בנוגע לנוכחותם של חלקיקי מיקרופלסטיק במערכות עירוי תוך ורידי (IV), הכוללות מזרקים, שקיות תמיסות וצינורות תוך ורידיים.
מדענים גילו שחלקיקי פלסטיק משקיות עירוי רפואיות נפוצות יכולים לחדור לנוזלים שבתוכן ולחדור לדם של המטופל במהלך העירוי.
בדיקות על שקיות תמיסת מלח פופולריות גילו עד 7,500 חתיכות מיקרוסקופיות של פלסטיק פוליפרופילן בכל שקית עירוי, במיוחד לאחר חשיפה לחום או לאור UV, ללא מחסום המונע מחלקיקים אלה לזרום ישירות לזרם הדם. מכיוון שזה עוקף מסננים טבעיים כמו המעי או הכבד, זו עשויה להיות אחת הדרכים הישירות והמדאיגות ביותר שבהן מיקרופלסטיקים נכנסים לגוף. מכיוון שזרם הדם מציע גישה ישירה לאיברים חיוניים, כלומר חלקיקים אלה יכולים לנוע ללב, למוח או לריאות.
במחקר נוסף, שפורסם ב2023 על ידי חוקרים מאוניברסיטת נברסקה ואוניברסיטת קליפורניה, הראו שבנוזלים תוך ורידיים הניתנים דרך שקיות וצינורות פלסטיק קיימים חלקיקי פלסטיק זעירים בגודל של פחות מ-5 מילימטרים והם זורמים ישירות לדם המטופל. בניתוח שלהם, החוקרים בדקו 20 מערכות שקיות וצינורות תוך ורידיות הנפוצות בבתי חולים וגילו שהן שחררו עשרות עד מאות אלפי חלקיקי מיקרופלסטיקים במהלך מתן עירוי בודד.
החשיפה המאסיבית שלנו לפלסטיק גם לא פוסחת על המוח - "המוח שלנו כיום מורכב מ-99.5% מוח והשאר מפלסטיק", אומר ד"ר מתיו קאמפן, פרופסור באוניברסיטת ניו מקסיקו והכותב הראשי של מחקר שנערך לאחרונה, שחושף כיצד תכולת הפלסטיק במוח עלתה ב-50% מאז 2016! מוח ממוצע שנדגם בשנת 2024 הכיל כמות אדירה של 7 גרם של מיקרופלסטיק. אף אחד מהמוחות שנדגמו לא היה נקי ממיקרופלסטיק, אך ריכוזים גבוהים יותר נצפו אצל אנשים עם דמנציה.
מומחים קוראים לשיפור תקני הייצור ולבחינת חומרים חלופיים במכשור רפואי.
חלקם מציעים להשתמש בחומרים שאינם פלסטיים או בעלות פליטה נמוכה, ולפתח מערכות סינון כדי למנוע זיהום מיקרופלסטיק במהלך עירוי.
תגליות אלו תורמות לגוף ההולך וגדל של ראיות לכך שזיהום פלסטיק אינו רק בעיה סביבתית, אלא גם הפרעה אמיתית לבריאות אדם המנסה להחלים בסביבות רפואיות כמו בתי חולים.
לימים של ידיעה
באהבה
רן ❤️
מחקר שעוסק בנושא
חומרים נוספים על ריפוי מתוכנו ומהטבע
פוסטים רלוונטיים נוספים
לבחור לדעת - למי שיש בליבו בקשה לצאת למסע עומק
תגובות