
המוח הוא האיבר החיוני ביותר שלנו ולכן לוקח את חלק הארי מכל ארוחה, מהמינרלים הויטמינים השומנים והחלבונים שאנו אוכלים כדי לאפשר לו לנהל את הגוף, לתפקד ולהחליט החלטות.
כל מה שנותר מחלק הארי נמסר לשאר הגוף, לתאים המרכיבים את האיברים ואת הבלוטות המייצרות מולקולות של רגשות - הנקראים גם הורמונים.
כך כשאתם חושבים משהו אז אתם גם מיד מרגישים את זה כאמת, הגוף יכול להפוך מחשבה לרגש ותחושה באמצעות הכימיה של המוח.
כל רגש כמו כעס, פחד, תשוקה, חסר, אשמה - כל זה למעשה מוזן על ידי מה שאתם אוכלים.
ומה אם אתם לא אוכלים, מדלגים על ארוחות, מקיאים אותן או פשוט אוכלים גרוע (חושבים ברטט נמוך) ?
אז אין לכם את המשאבים הכימיים להפוך מחשבות לרגשות ותחושות.
המנדט שלנו פה הוא אחד: להיות מוכנים לחוות את כל המחשבות שלנו ללא יוצאי דופן ומקרים מיוחדים.
לכן כשאנו מקיאים מזון או נמנעים ממנו, אנו תמיד עושים זאת בגלל חוויה של רגש אשר מקורו במחשבה, אשר היא זו שהקדימה של התנסות פיסית בה. חוויות פיסיות הן התגלמות חומרית של תודעה ולכן הן תמיד ביטוי מאוחר שלה, כלומר תוצאה הכרחית של מחשבות.
כשלמוח אין הזנה או הוא חשוף לרעלנים, אנחנו לא מצליחים לחוות את המחשבות שלנו קרי להפכם למולוקולות של רגשות - הורמונים. הכאוס הכימי- רגשי הזה שנוצר הוא אחד מסיבות הדיכאון הנפוצות.
רעב לכן הוא פונקציה דורשנית הזועקת לחומרי גלם כדי לאפשר לכם להיות אתם.
אתם ממש חושבים את מזונכם לדעת, קרי הופכים מזון למחשבות המתורגמות כימית למולקולות של רגשות - הורמונים, ולבסוף לתחושות בגוף שלכם.
עכשין אתם יכולים להבין גם כיצד תזונה ירודה או חסרה יכולה ליצור מצב נפוץ בו אין למוח משאבים לייצר מולקולות של רגשות אשר מקודדות באופן שווה ערך ברטט שלהן למחשבות שלכם ולמה שרציתם מלכתחילה לבטא בחיים, בגוף הדברים, במציאות שלכם. ואתם לא מרגישים את מה שרציתם לומר, את מה שחשבתם.
בעיתות רעב של אומות שלמות יש אבדן רב של יכולת להרגיש מפני שהמוח אינו יכול להמיר מחשבות למולקולות של רגשות, אנשים הופכים לאטומים ואדישים רגשית מצד אחד אך במוחם יש סערה שלא מצליחה להתבטא באופן אלקטרו כימי, האדם הרעב מתקשה מאוד לקיים את המנדט שלו פה. מחלות פשטו בקרב עמים רעבים מפני שהם לא יכלו ליצור במוחם עמידות רגשית כנגדן, לא היה להם אפילו מזון כדי לעשות זאת.
כאשר מרעיבים אדם באמצעות מזון דל וריקני מחמרי הזנה אמיתיים, אז אדם כזה שהוא כל כולו יצור רגשי ורגשני שחי ומת על פי רגשותיו ומכור לכימיה שלהם במוח, נמנעים ממנו חמרי ההזנה להם הוא זקוק כדי לפתח את הרגשות שלו שמאפשרים לו תחושת ערך ויכולת.
אדם חכם מאוד הוא זה שהשכיל לחווט את מוחו באופן לא רגשי, כך שחשיבתו והחלטותיו מבוססים על נסיון חייו וחכמתו, לא על רגשות.
דתות, מסורות ולאומים הם כולם דוקטרינות רגשיות ולכן גם הן אמצעי שליטה רבי עוצמה על המונים ויחידים. עמים שלמים מאורגנים חברתית סביב איסוף וצריכת מזון והדתות מארגנות כבר אלפי שנים חגים ומועדים מחייבים סביב מזון המהול ברגשות אשמה וציות.
אז הגוף נכחד ומת בגלל שכל חמרי ההזנה החיוניים שלו נצרכו על ידי גוף האור, הגוף הרגשי. פעמים רבות אנשים מבצעים החלטות הרסניות בחייהם בגלל יכולת ירודה של מוח הרעב לחמרי הזנה חיוניים.
חשוב לזכור שמאחר והמוח תמיד צורך את חלק הארי של מזונינו אז: תזונה איכותית יותר - החלטות טובות יותר.
תוכלו להעמיק בנושא המרתק הזה בקורס תזונה תודעתית - לבחור לדעת - קורס מקיף לתזונה נקיה בעידן רעיל
Rating is 5.0 out of five stars based on 3 reviews
Bình luận