top of page
חיפוש

חכמה או קידמה

  • תמונת הסופר/ת: Ran Kalif
    Ran Kalif
  • 2 בנוב׳
  • זמן קריאה 3 דקות
ree


 

בתחילת המאה שעברה, עד שנות השישים, לא חששו מקרינה - היא פשוט חגגה בכל פינה יחד עם הסיגריות.

זו הייתה בורות ועם זאת גם שיא הרפואה המודרנית.

קרני רנטגן הפלאיות אפשרו לרופאים לראות את תוכו של גוף האדם מבלי לחתוך אותו. הן היו מהירות, יעילות, וכולם האמינו - בטוחות לחלוטין.


הן נחשבו כל כך בטוחות שאפילו חנויות נעליים התקינו מכשירי רנטגן כדי למדוד את רגלי הילדים ולבחור נעליים. אמהות היו מביאות את ילדיהן מדי שבוע, וצופות בעצמות רגליהן הזעירות זוהרות על המסך בזמן שאנשי מכירות מצאו את "ההתאמה המושלמת".


בורות ובטיחות שילבו ידיים כל הדרך עד למרפאות בהן רופאי עור כיוונו קרינת רנטגן לפניהם של בני נוער כדי "לרפא" אקנה, וסיפקו מינונים שאנו יודעים כיום שהם גבוהים באופן קטסטרופלי.

הבטיחות כה גבוהה עד שחברות בקבוקי משקאות הציעו אותם משולבים ברדיום רדיואקטיבי, ושווקו אותם כמשקאות אנרגיה. ספורטאים ועשירים שתו אותם ונשבעו בהם. מותג אחד ידוע נקרא "רדיתור" ששווק תחת הסלוגן "שמש תמידית".

אבן ביירס, איל תעשייה שנפטר ב-1932 מהרעלת קרינה, שתה את זה באדיקות. כשהוציאו את גופתו מהקבר שנים לאחר מכן, היא עדיין הייתה רדיואקטיבית. עצמותיו התפוררו. בגולגולתו היו חורים.

שמש תמידית קראו לזה אז.


שנת 1963, כשמכשיר רנטגן ענק - בגודל של מנוע מכונית - מרחף סנטימטרים ספורים מגרונה, מכוון ישירות לבלוטת התריס שלה, שוכבת לה אשה רגועה כי הרופאים אמרו לה שהזוהר בעצמותיה הוא "אנרגיה בריאה". כל כך בריאה עד שכבר לא יכלה ללכת ועצם הלסת שלה התפוררה בידיה. הרופאים בטוחים בעצמם ואף אחד שם לא לובש הגנה, לא המטופלת, לא הרופאים ואפילו סינר עופרת לא קיים שם.

אף אחד מהם לא ידע.


הם לא ידעו שקרינה מצטברת. שכל חשיפה משמעותית מאוד. הם לא ידעו שבלוטת התריס רגישה מאוד לנזקי קרינה.

האם הם באמת לא ידעו?

הם לא שיערו ששנים לאחר מכן, שיעורי סרטן בלוטת התריס יזנקו. ושהם עצמם, שעומדים ללא הגנה טיפול אחר טיפול, יפתחו לוקמיה וימותו צעירים.


הם לא ידעו כי איש לא ערך את המחקרים ארוכי הטווח. איש לא עקב אחר החולים ולא שאל את השאלות הלא נוחות, כי לשאול פירושו להאט, והאטה פירושה לפגר. התקדמות הייתה בראש סדר העדיפויות והכי פוליטיקלי קורקט.

מזכיר לכם אולי משהו מהתקופה האחרונה?


אבל בשנות ה-60, זה היה חדשות ישנות כי הרפואה התקדמה... צילומי רנטגן היו שגרתיים וקרינה נחשבה למודרנית.

מודרניזציה כיום נחשבת לקידמה שפירושה התעשייתי הוא דחיפה קדימה, לא הסתכלות אחורה. אבל לפעמים לעצור לרגע ולהביט במה שיצרנו, מביא לחוכמה שהיא מתנתה האמיתית של הקידמה.

לקח עשרות שנים ועשרות אלפי קורבנות - עד שהרפואה המודרנית עטורת המדע המתקדם לכאורה, סוף סוף התמודדה עם מחיר הביטחון המופרז שלה.


בשנות ה-70 וה-80, התקנות השתנו. סינרי עופרת הפכו לחובה. נקבעו מגבלות חשיפה. רדיולוגים החלו לעבוד מאחורי מחסומי הגנה. התעשייה, שבעבר התייחסה לקרינה כאל קסם, הודתה לבסוף שמדובר ברעל מסרטן.

אבל החשבון הגיע מאוחר מדי עבור הדור ההוא וגם אין מי שיפרע את הצ׳ק.

מאוחר מדי עבור הנשים שפיתחו סרטן.


מאוחר מדי עבור עובדי המפעל שיצקו רדיום זוהר על לוחות שעוני הפלא שזרחו בחשיכה ומתו כשעצמותיהם זוהרות בקברם.

מאוחר מדי עבור הילדים שרגליהם צולמו בכל פעם שאמותיהם קנו להם נעליים ומתו בייסורים.

העובדה שעכשיו אנחנו יודעים מה שהם לא ידעו אז, לא עצר את ״הקידמה״. היום אנחנו רואים את הסכנה שהם לא יכלו לראות. אנחנו מבינים שהרופאים בחלוקים הלבנים הנקיים שלהם ובתנוחות הבטוחות שלהם, בלי ידיעה, פגעו באנשים שהם התכוונו לרפא. ובלי ידיעה גם יצאו לעשן במסדרונות ״קאמל״ ואף התגאו שזה בריא לריאות.

הם היו בורים עם תארים.


אבל הנה האמת הקשה יותר: אנחנו עדיין עושים את זה.

היום אומרים לנו שקרינת סלולר זה בטוח, שקרינת וייפי זה בטווח הסביר, שאזניות אלחוטיות, מכשירי מיקרוגל ומכוניות חשמליות זה בדוק וכשר. אלו הם סממני קידמה העוטפים הכל בצלופן ההיי טק.

ואנחנו מאמינים וקונים, כי הרי זה מדע הקידמה לא?

כרגע, ישנם הליכים רפואיים שאנחנו מחשיבים לשגרה, שדורות עתידיים יביטו עליהם באימה. מכונות סי.טי שמקרינות רנטגן כמו מאות צילומים בדקה, הן רק ביטוי אחד מיני רבים לטכנולוגיות שאנחנו סומכים עליהן ושלא נחקרו מספיק זמן.

ועוד לא דיברתי כלל על אלפי כימיקלים שאנחנו משתמשים בהם בנדיבות.

הם טעו.


לא בגלל שהם היו רשלניים, אלא בגלל שהם התבלבלו להם שם באקדמיה, הם ערבבו חדשנות עם חוכמה. הם טעו בין חידוש לבטיחות והאמינו שתנועה מהירה חשובה יותר מתנועה זהירה.

כאשר התודעה מפגרת אחרי הטכנולוגיה, התרבות מכחידה את עצמה.

ההיסטוריה של הרפואה היא ספר קורבנות בלתי נראים שסבלם לימד אותנו את מה שהיינו צריכים ללמוד בדרך אחרת. זה עדיין נמשך בכל יום באלפי בתי חולים בכל העולם, עד כדי שסיבת המוות הרביעית היא רשלנות רפואית תוך גרימת נזקים ישירים המובילים למוות. יש טוענים שבמקומות מסוימים זו כבר סיבת המוות השלישית...

וזה קורה ממש ברגע זה, כשאנו נושמים. איפשהו, עכשיו, בחדר סטרילי עם ציוד מודרני ואנשי מקצוע בעלי כוונות טובות, מישהו מקבל טיפול שהדורות הבאים ילמדו שהוא קטלני.


העובדה שקרינה היא הטיפול השני בשכיחותו לסרטן כיום רק מלמדת שלא התקדמנו הרבה למרות שהקידמה צועקת קדימה הסתער.


לימים של חכמה,

 

רן

 
 
 

תגובות


bottom of page