איך אנחנו מתאהבים?
התאהבות הראשונה היא בעצמינו, אהבה עצמית.
אנחנו לא יכולים להתאהב אם אנחנו מתחננים למחלה או משתמשים בחולי כדי לקבל קצת תשומת לב, מתחננים למוות, מתחננים לעוני, מתחננים לקורבנות כי זה מעניק לנו רלוונטיות. אנחנו לא מתאהבים; אנחנו מקבלים רק הקלה זמנית, אבל זו לא אהבה, זו התמכרות.
אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו ואנחנו צריכים לאהוב את מה שאנחנו, כמו שהיינו אוהבים כילדים. אנחנו צריכים לאהוב אותנו כמו שהיינו אוהבים תינוק, כזה פיצפון עגול ורך שיונק לנו מהחזה או מוגן בזרועותינו הגדולות.
עלינו ללמוד שהאנשים היפים ביותר הם פשוט מוצר יתיר של אידיאל מסחריות. ברגע שהם מקבלים קמט אחד בפנים, הם בחוץ. זהו הם כבר לא יפים.
אבל זה לא הסיפור שלך.
לא היית משליך את ילדך מכיוון שהוא לא יפה בעיני הטרנד, לא היית עושה את זה לילד שלך, הוא בשרך ודמך שלך.
אהבה היא היופי של עצמה.
חלקי גוף לא יוצרים יופי. נשמה ורוח יוצרים יופי. ללדת ילד שבא מחלצייך, מהזרע, מהביצית שלך, רוח חיה ונושמת בהתגלמותך שהגיעה ממך, זה נס האהבה.
מי לא יאהב את הילדים שלו כי הם לא פוטוגניים ברוח התקופה, או כי להם ירכיים גדולות או פנים מוארכות , או שלא היה להם שיער או יותר מדי ממנו?
ואם כן אז תתביישו וארורים אתם, ולחסדי דברים כאלה אתם תהיו נתונים בחייכם הבאים.
זאת עובדה.
אתה יודע למה?
כי מה שאנו מתרעמים ושומרים בסוד בחיים האלה בונה את המקדש ואת הדגם הגנטי של הגלגול הבא שלנו. ככה זה עובד בשדה האחד או אם תרצה את זה בשפה מדעית, השדה הקוואנטי.
אז מה אנחנו עושים כשאנחנו מתאהבים בעצמינו?
עבדנו על עצמנו, הסרנו את הסודות שלנו, מצאנו את מקור הכעס שלנו, עקרנו את האשמה העצמית שלנו, אמרנו את האמת, כי אתה לא יכול לאהוב מישהו כשאתה נאבק באשמה שלך.
לגרום למישהו להיות הגואל שלך זו טמטום.
אתה צריך לעשות את זה בעצמך. אתה צריך לנקות את הכלי. זה אומר שהשקעת את כל תשומת הלב שלך אליך, ואתה מפרק את חייך ואתה מחבר אותם יחד מחדש. אתה נקי.
שנה את הדרך שבה אתה חי, אהבה היא לא מה שנכנס לפה שלך. זה לא קשור לכמה ואיזה אוכל אתה יכול לצרוך. זה לא קשור לכמה סקס יש לך. זה לא קשור לכמה אתה נראה מגניב. זה לא קשור לכמה כסף יש לך.
כל זה הרי נעלם והופך לשטויות.
פרשת האהבה הכי גדולה שהייתה אי פעם היא רומן נצחי עם האלוהי שאוהב אותך לתוך החיים ויש לו את הסבלנות האינסופית לאפשר לך להישאר בחיים. זה אתה שבזבזת את זה דרך פיצה, סיגריה ובירה, בזבזת את זה דרך כל ההתמכרויות הטיפשיות שלך, אשר להן אתה משלם שכירות עם אלף תירוצים.
ותראה, וואללה הלב שלך עדיין פועם - מדהים.
ממש מדהים שהלב שלך עדיין פועם למרות כל השנים עם השטויות וההרס העצמי שלך. משהו אוהב אותך לחיים גם כשאתה שונא את עצמך בכל הכוח.
אז כשריפאנו את עצמנו, אנחנו יודעים שהסיבה היחידה שאנחנו חולים היא בגלל הגישה שלנו שמריחה לא משהו, ואנחנו משנים את זה. אנחנו מתחילים להיות פעילים בחיינו ולא העתקים דהויים של ממלכת אוטומטיקה. אנו מתחילים לסלוח לעצמנו בכך שאנו אומרים את האמת, ואנו באמת סולחים ולא מביטים יותר לאחור.
ואז אין לנו סודות.
אין לנו יותר שלדים בארון וטפילים על הגב. וכן, לעיתים העלות של אמירת אמת היא זוגיות, כסף בבנק, מכונית וגינה. לאמירת אמת יש השלכות אבל הן לא כלום בהשוואה לכלא הקוואנטי בו אנחנו נועלים את עצמינו לתוך מערכות יחסים של הסתרות והעמדת פנים, וחושבים שאנו חכמים גדולים אבל מחשבות הן לא דבר פרטי והנשמה רושמת הכל, מתעדת כל פרט.
ואולי יום אחד תאמר, "אלוהים אדירים, למה לא הבנתי את זה אז?" ובכן, כי לא רצית להבין שאתה רק מכונת דרמה מתמשכת ואתה מחליף יותר תלבושות מאשר במחזה שייקספירי. אתה שורף גופים, אבל המיינד ממשיך הלאה, ובעוד אנחנו כל מה שאנחנו מחפשים בחיים האלו זה את הנישואים המושלמים, להיות מסודרים מעריסה עד קבר, במקום למצוא סופסוף את עצמינו.
מיינד לא מת, אף פעם. בשר ודם יחלפו כהרף עין, אך מלכות שמים לא תעבור לעולם. מיינד לעולם לא נעלם.
ומה זה מיינד בכלל ? עוד מילה מודרנית לרוח הקודש שלך.
אם ההפכים מושכים?
בהחלט, כימיה והורמונים עושים קסמים על בשר ודם ולמטרות הזדווגות זה הכרחי, נו אחרת מאיפה יהיו לנו עוד ועוד גופים לשרוף ?
אז בגוף נמשכים כדי להתרבות ולשרוד גם אם זה תת הכרתי, וגם כי יש ביקוש בשוק הזה למה שאתם מסוגלים להציע, או פשוט כי זה ממש נוח שמישהו שולט ומטפל בחיים שלך ואז אתה לא צריך.
אבל במיינד, רוחנו זו הנצחית שאף פעם לא מתה, אנחנו נמשכים כי מצאנו את המראה המושלמת שלנו. אנחנו מתעצמים בכבוד עמוק, הערצה כל אלוהית. משהו באדם האחר הזה שמאפשר לנו להיות אנחנו בכל כולנו בלי עיוותים ובלי משחקים, בלי הסתרות ובלי שקרים. כאילו מישהו ניקה את המראה ולבסוף אנחנו רואים את עצמנו, והם בדיוק כך להיפך.
לא מחפשים אהבה בוגרת, לא מוצאים אותה.
אין זה משהו שנקנה ונכבש.
אהבת בוגרת גדלה ומתרחבת בין שני לבבות נוכחים וזמינים. מתרחש שם אירוע קסום. שני אנשים פנויים בליבם אינם נפגשים מתוך צורך. הם לא באים למלא מקום פנוי. הם לא יחליפו אף אחד ולא תופסים את מקומו של מישהו שהיה שם קודם.
אנחנו לא מצפים מהם לשום דבר שלא היינו מצפים מעצמנו. אנחנו לא מבקשים מהם שום דבר שלא היינו מבקשים מעצמנו. אנחנו מצפים מהם למה שאנחנו מצפים מעצמנו.
אז אנחנו מגלים שאוצר הכי גדול שלנו - להיות מאוהבים באדם אחר זה למעשה להיות מאוהבים בעצמנו בנוכחותו.
אהבה מסתכמת באחד. לך למראה ותביט, שם נמצאת אהבת אמת.
Commentaires