המצפן שלך

אהובים,

מערכת ההדרכה שלנו - נשמתנו, רוצה שנהיה בנוכחות שלווה וכולנו חשים ומבינים זאת באופן מולד בתודעתנו.

כשאתה לא שלם, אתה לחוץ, אתה מודאג או מפחד. אתה כבר מבין שאינך אמור להרגיש כך, אז אתה מחפש, באמצעות תודעה חברתית או אם תרצה, הסכמי התרבות שלך, דרך למצוא שלווה. ליבו של העניין הוא להבין שחשוב להגיע למצב של שלווה עמוקה מבפנים ללא כל שימוש בחומר, חפץ או דבר אחר מחוצה לך.

בעידן הזה מלמדים ומאלפים לצפות בטלוויזיה ולמצוא נחמה במסכים בשלב מוקדם מאוד בחיים, דבר שמזיק ומעכב תהליך התעוררות רוחנית. הורים מרפדים את ילדיהם בסרטים ובטלוויזיה כי זה מביא לילדים ולהורים שקט לכאורה. כך מרדימים אותם ולא עושים להם שירות תודעתי כלל, זה תהליך ניווני ויראלי המועבר מזומבי וותיק לזומבי בתחילת דרכו.

זוהי אג׳נדה מכוונת להורדת הרטט ותכנות מוקדם לבינוניות של המיינד.

אולפנו לחפש את השלווה בתרבות הזו בדרכים שונות ומגוונות - קניות, אכילה, שתייה וסמים, צפייה במסכים, השתתפות באירועים המוניים, בילויים במועדונים, ישיבה אינסופית בבתי קפה ובארים ושאר דברים מסוג זה. אולם אלו הן גרסאות מודרניות של משחקי הקרקס של רומי העתיקה. משחקי בידור, אשר נועדו להעסיק המונים ולשמר את בערותם באמצעות בינוניות תודעתית המושגת תמיד על ידי פיד מתמשך וממכר ממעל.

זה לא בא מאיתנו אלא ניתן לנו כסמים לווריד. התמכרנו.

אם אנו רוצים עתיד בר קיימא עלינו להפנות את תשומת ליבנו ליצירתיות, לחוויות בטבע, לביטוי עצמי, לחסד אוהב ותקשורת פתוחה. אלו דרכים בהן נוכל למצוא שלווה. הן נטולות תרופות ובעלות רטט גבוה יותר, ותיקחנה אותנו בדרכן למחוזות השלווה וההרמוניה. לכל אחד מאיתנו תהיה גרסה אישית לביטוי עצמי. חלק ייהנו מציור ואחרים מקדרות או גינון. אין זה משנה מהי ההתבטאות היצירתית שלך, זה לא מה שרלוונטי כאן.

החשוב הוא עצם קבלת המסר ממערכת ההדרכה שלך. אתה תחוש בתוכך דחף לא מוסבר לצייר, לפסל או לטייל. תהיה שם קצת חקירה וחיפוש כי עברת עשורים של תכנות לא להקשיב לזה. קיבלת הוראה סביבתית מתמשכת, להקהות את התודעה שלך בחומרים והתנהגויות שמקבלים את אישור והסכמת ההמון ולכן הפכו לנורמליים בתרבות הזו.

כל זאת נאמר רק כדי שתראה מה אתה עושה עם תקופת חייך כאן ומדוע הנך נוהג כך, או במילים אחרות, מה אתה הולך לעשות עם שארית חייך?

אם אתה סובל ומאמין רק בעולם הנראה לעיניך, ואם אתה חש תקוע במארג חומר ומטריקס שאתה לא יצרת ולא בנית, אז הרטט שלך נמוך כי הכוח שלך לא אצלך ואתה חש לכוד במעגל סגור.

אתה עושה דברים רבים בחייך שתורמים לרטטים השליליים שאתה חווה ויוצר שוב ושוב דרך הביטוי, החוויה החיצונית שלך בעולם. אתה תמיד יוצר את עולמך מתוך מערכות האמונה הפנימיות שלך גם אם אינך מודע להן כלל.

אתה הוא זה שיוצר את עולמך ממצב התודעה של הרטט שלך.

כאשר אתה מוריד את הרטט שלך, אתה חי את ההשלכות של הורדת רטט זו. אין כאן עונש מאלוהים על צפייה ביותר מדי תוכניות טלוויזיה או צריכת סמים. לכוח העצום הזה ממש לא אכפת מה תעשה עם ההזדמנות הזו שנקראת החיים שלך. הכוח הזה רק רוטט ברמה מסוימת, וכשאתה לא בהתאמה עם הרטט הזה, אתה מרגיש רע ואפילו חולה, פשוט כי התנתקת מהמיינד האלוהי - זרם החיים שלך.

התנתקת מההזנה האינסופית של כל הקיים אשר אתה שזור בו כאור בצבעי הקשת. התנתקת מהחלב האלוהי ואתה רעב למשהו שאין לך אליו מילות הסבר, אבל ההרגשה לא נותנת מנוח ולוחצת בחזה.

זוהי מערכת הדרכה שמדברת בשפתה הפשוטה, ונועדה לסייע להטות את עצמינו בחזרה לעבר מה שהוא האמת העליונה, העצמי הטבעי שלנו.

לעבר הבית.

אנו זרים כאן במקום שהוא זר למה שאנו באמת. הגענו למקום הזה, לעולם ולבריאה הזו שאנו קוראים לה גם המישור התלת ממדי, אך זוהי רק עוד צורה של אשליה שהחלטנו לחקור. לשם כך ניתן לנו רצון חופשי - היכולת לעשות כל מה שנרצה. אבל הפרדנו עצמינו מעצם הכוח שהוא באר החיים שלנו, הרוגע והחוויה השלווה שלנו.

כשנבין כיצד לפרש את מערכת ההדרכה שניתנה לנו, כמעשה אהבה מהמיינד האלוהי לסייע לנו במסע חזרה הביתה, נמצא באמת שלווה מתוכנו.

כשאתה סובל הנך שקוע עמוק בחלום. כשאינך יודע שאתה חולם, אז אתה לא יכול להתעורר ולשמוע את קול השפיות והאהבה הקוראת לך לבוא.

גם אם כשלו רגליך ואבדה דרכך, קרא כאן שוב ושוב כי מילים אלו הן מצפן המצביע תמיד על הדרך חזרה הביתה.