
בשדה המאוחד, השדה הקוונטי או בשמו הרוחני: המיינד האלוהי, החתימה האינדיבידואלית שלנו נשלטת על ידי אנומליה ותופעה הנקראת נשמה. היא אוצרת הספריה האולטימטיבית, הסופר של הרשימות האקאשיות.
התבוננות לא אמוציונלית, לא אישית ונטולת אגו - היא המפתח להתרחבות בכל שדה קוונטי. אי שם לפני תחילת הזמן האלוהי בנצחיותו הרהר בעצמו ובהתבוננות יצר תודעה משנית, האני שלנו, והחל את המסע הקסום של חוויה אנוכית ואהבה עצמית. אז אנחנו האני הזה ואנו גם המסע. והנשמה, הסופר הנצחי, רשמה בקוד את כל הפרויקטים שהתחלנו עוד מתחילתו מאז בריאת הזמן.
איך להבין את הקוד ?
תחשבו על הנשמה כעל ספר גדול עם דפים עשויים מאור. על הדפים האלה לשון סוד, והלשון על הדפים האלה היא סמלים. אם היינו רוצים להבין את הקוד, אולי נוכל להתחיל לתפוס את הסמלים האלה כתנודות קוונטיות, להבין רגשות.
מה שאנו חושבים שהם סמלים הם באמת מצבי תודעה, תנודות של מודעות שנכתבו על עמוד בודד. זה נראה כמו הירוגליפים אבל זה לא. זה לא מילות האש של הקבלה אבל זה דומה כי כל אות אומרת משהו. הדרך היחידה להבין את הקוד הזה היא כשאנחנו מבינים שהתצורות של האותיות האלה הן תצורות של פוטנציאל קוונטי, של מחשבה.
זהו ידע נסתר עמוק. ואל תטעו, הספר קיים ושום בשר ודם לא יכול לקרוא את מה שהוא מכיל, רק רוח הקודש יכולה לקרוא אותו.
מהי רוח הקודש ?
יחודיות קוונטית הנקראת גם מיינד, אם אנחנו למדים להיות total mind אז גם אנחנו נבין.
הנשמה אם כן שואפת להגדיר את המבנה הזה כמצב הכולל את התצורה, את האינבולוציה. ספר החיים הגדיר את כל המצבים הללו כחוויות, ובחוויות ניתנו למצבים אלה חיים. אלה היו מנועי הבריאה הגדולים שלנו.
אז הנשמה שלך היא סופר נשגב חסר משוא פנים שרושם בדיוק אלוהי כל רגש שהורגש אי פעם בגופך ובגופים רבים אחרים שלבשת כאן במישור הזה ובעולמות אחרים. כך בכל גוף שאתה לובש, זה שאתה קורא לו - החיים שלך. באמצעות התיעוד של הנשמה אנו מעלים למיינד האלוהי טיימליין שלם של חיינו.
כשאתה ״רגשי״, אתה מרגיש מחשבה שהפציצה את גוף האור שלך, התקבלה דרך המוח שלך ונשלחה למערכת העצבים כדי לייצר תחושה בכל תא בגופך, אתה קורא לזה חוויה או התנסות ואותה הנשמה מתעדת כרגש, מה שמכונה בלשונינו זיכרון שזה לא סתם מידע אלא תובנה רגשית.
לזיכרון אין גודל ולכן אינו תופס מקום על איזה דיסק קשיח במגבייטים, לזיכרון יש מהות משלו והוא רחוק מלהיות חשבונאות חזותית. זו מחלקת ״הנהלת החשבונות״ הרגשית שלך, או מה שנקרא אופרת הסבון של חייך - מין סדרה רבת פרקים ועונות של עליות ומורדות לפעמים עד כדי רכבת הרים.
זיכרון הוא רגש שיוצר את דימוי חזותי והנשמה לא מתעדת תמונות או מילים לצורך זיכרון, אלא את הרגשות של אותם תמונות ומילים.
לכל מה שאתה יכול לתאר תמיד יש רגשות מסוימים הקשורים אליו, הנשמה רשמה את כל המידע הזה מההתנסויות הרגשיות שלך.
איך מממשים את המחשבה למציאות? דרך רגש.
הידיעה היא כל כולה תחושה. לא ניתן לדעת מחשבה עד שהיא מורגשת לראשונה, ואז יש לזה זהות, מעין הטבעה רגשית.
לדעת מחשבה זה לקבל למוח שלך ולאפשר לעצמך להרגיש ולחוות אותה בכל גופך. ידע אינו הוכחה של כלום, אלא זו החוויה הרגשית. ברגע שיש לך תחושה בפנים אתה מרגיש ופשוט יודע.
עד כמה שקשה לנו לפעמים וקשוח, האור עדיין מנצח כאן. כולנו ניצחנו בהתחלה, אנו היינו ההתחלה ואנו גם יצרנו את הזמן.
ככה ומאז ממשיכים החיים במפצים גדולים וקטנים, וכל שעלינו לעשות זה לראות את האור הזה ולהיות נוכחים ללא שיפוט. אז כל אחד מאיתנו הוא חלקיק אלוהי אך שלם, ואנחנו האלים יצרנו את כל היקומים והעולמות מתהליכי החשיבה שלנו שהם מפצים גדולים.
כבר אז כבר ניחנו בנשמה שתיעדה הכל. והנשמה בגוף האנושי הזה גרה בחלל ליד הלב, לכן הוא נוטה טיפה שמאלה לתת לה מקום וכבוד, ובחלל הזה יש מהות אור. והמהות הזו שוקלת שלוש עשרה אונקיות.
כשאתה מרגיש טוב זה בנשמה, כאתה חושב שאתה מרגיש טוב בלב שלך זו רק תצורת דיבור, תדע שהלב שלך הוא משאבת דם.
זו הנשמה שלך שמרגישה.
הנשמה זו הדרך הנצחית שבה חלקי האור או אנחנו האלים יכלנו להחזיק מחשבה, כחומר כמעין מסמך או ספר שתפקידו להחזיק את האור ביחד, משהו שיחזיק את המחשבה בשקט. ובזה נולדה הנשמה, או אדון ישותך, האור הגדול העוטף את כל מה שאתה ובתוכו הנשמה האלמותית.
הנשמה היא כמו מחשב המחזיק את המחשבה. בלי הנשמה שלך, לא היית יודע דבר, לא יכולת לבטא שום דבר, לא יכולת ליצור שום דבר.
הנשמה היא הסופר שלך, מתעדת כל מחשבה שהייתה לך אי פעם, בצורת אור. מחשבה של אור, האלוהי הוא מחשבה. ואיך אתה מתאר מחשבה ? זהו כל היש - כל מה שיש, אי פעם היה ויהיה.
לכן בתוכך, יש לך מחשב קוואנטי אלמותי ולכן גם את היכולת לדעת את כל הדברים כולם ללא יוצאי דופן ומקרים מיוחדים.
מה לדעתך מחזיק את עולמך ? מחשבה.
יש לך ספר מקודש ממש ליד הלב שלך, ובכל פעם שאתה חושב אתה כותב בו וזה לתמיד.
אז לאור הנצח, איזו מחשבה תכתוב היום בספר נשמתך ?
לימים של אהבה,
רן
Comments