אף פעם לא מאוחר מדי לעבור דירה במוח
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
ספטמבר 2026
לסלוח זה לא רק חיבוק לעצמנו. זו דרך לחווט מחדש את הפוטנציאל שלנו
מעוגן מגביל ונועל, אל מחוזות חדשים של השראה.
אהובות ואהובים,
עד כמה שחיי סגולה יכולים להיות מאתגרים במובנים מסוימים, הם שווי ערך לכל קושי.
סגולה היא כנות. מעלה היא בהירות. אנחנו לא משתמשים באף אחד. אנחנו לא משקרים לאף אחד, בעיקר לא לעצמנו.
אנחנו נאמנים לעצמנו.
כל האשמים שאנחנו כולאים בפנים, שאת כולם גזרנו למאסר עולם ללא חנינה, הם למעשה רק נוירונים מחווטים במוח שלנו. הם קיימים רק שם בכלא התודעתי שלנו, כלא בלי קירות וגדרות שאף אחד לא יכול לברוח ממנו, גם לא אנחנו.
ולהלן שמות האסירים שחיווטנו במוח שלנו למערכת יחסים של סבל וכאב: הדברים שעשינו, ההתעללויות באנשים ובחיות, המניפולציות והשקרים, ״החובות״ שלנו לאחרים ושל אחרים לנו, מה שעשו לנו, שתו ואכלו לנו, הטראומות שהיו מכבר ואנחנו מתעקשים להמשיך לקיים. לכל אלו יצרנו כתובת מגורים במוחנו עם מספר זהות וקצבה. כל אחד מהם יושב בתא כלא בגופנו. וממש בנו ובבשרנו הוא שורה בכל מולקולה של ישותנו עלי אדמות. כולם הם זרעים לחולי, סבל וכאב. בסופו של דבר אנחנו בידיים של יצירינו הכלואים והכועסים, תוצרי עבר עמוסי מטען. הם לא יחבקו אותנו, אלא יעשו בנו שפטים.
יתכן ואנחנו מצטמררים ומרגישים קצת יותר אשמים עכשיו ורצים להדק את כל המנעולים שלא יברחו עלינו חלילה…
למה שפטים?
כי הם לא יודעים סליחה ומחילה, אלא רק מה שאנחנו יודעים...
ומה אנחנו יודעים? הרגלים והורמונים. נוירונים שמחווטים לכימיה של אשמה.
היום בו אנו פותחים את כל המנעולים וכל הדלתות ונפתחים לחיים של כאן ועכשיו, הוא גם היום שאנו סופסוף יכולים לנשום ולראות בבהירות רבה, בצלילות קריסטל את מה שאנחנו באמת. אנו סולחים לעצמינו תוך שאנו מניחים לחייבים לנו ולמי שעברו עלינו עבירות. אנחנו סולחים לעצמינו כי החלטנו להפסיק לסבול, לסיים את עידן הקורבן, לפרק את מזבח השטן החי בנו ולהפסיק לסגוד לו.
כשאנחנו סולחים אנחנו למעשה מחווטים מחדש במוח בעיה להזדמנות, מאפשרים לעבר סופסוף לנוח בקברו, ולא מעסיקים יותר את הרגעים היקרים שיש לנו כאן ועכשיו - חיינו אנו.
אנחנו בוחרים בחיים עכשיו.
החיים האלו, המתנה שקיבלנו, מתחננים אלינו בכל רגע של נשימה באפינו לקדש את הרגע הזה ולהפוך לאדם חדש, להמציא את עצמינו מחדש, ללדת את עצמנו לילד תמים באופן שאיש מעולם לא ״הרשה״ לנו, ואיך בכלל מישהו אחר ירשה לנו משהו כזה כאשר הוא מנהל כלא אשמה בעצמו?
לסלוח זה לא חיבוק לעצמנו כמו שזה פשוט לחווט מחדש את הפוטנציאל שלנו מעוגן מגביל ונועל למחוזות ההשראה. זה להסיר את כל אלו מהשקפת חיים המקדשת את כל אשר שייך לעבר, אשר רואה את הרגע הזה, התמים הזה - רק דרך עדשת הסבל של האתמול ומזהמת אותו.
חירות כתולדה לסגולה ומעלה באה עם תג מחיר. כן, גם כדי לעבור דירה במוח שלנו נצטרך לשלם איזו אגרה.
זהו מחיר הנכונות של מה שנקבל מהפריבילגיה הזו - העבודה הקשה של לסלוח לאויבינו, לנקות את העדשה שלנו, לסלוח לעוברי העבירות, לסלוח לעצמנו על השקפת עבר בשלב מוקדם בחיינו בו הקמנו בית כלא תודעתי, השקפה שהובילה אותנו לביצה טובענית כזו, החיים שלנו. ללכת עד לשורש ולסלוח זה להיות נקיים ממנו. להחליט לא לקיים יותר כלום בחיינו המזכיר לנו את קטנותנו, מגבלותינו ופגמינו. כשאנחנו מחפשים צרות, אנחנו הולכים לחפור את העבר שלנו ולרקוד עם שלדים, ובסופו של דבר אנחנו התליין והתלוי.
חובות תמיד פירושן עבר.
לכל הרוצה להיות אדון חייו אין חובות ואין חייבים, אלו העבר ולא ההווה. כשאנחנו סולחים למי שחייבים לנו, אז אנחנו מתפנים לחיות בהווה, שהרי אין אוצר יקר מחיינו אנו כאן ועכשיו.
האם נלמד סופסוף לחווט את מוחנו ללא ידוע ולהמציא את עצמנו מחדש?
הנבחר היום אחרת ולא נהפוך מחר שוב לשקר העבר אלא רק למי שאנחנו כעת במלא עוצמתנו האלוהית? הנסכים לאהוב את עצמנו כל כך עד שלעולם לא ניתן שיתעללו בנו יותר? הנפסיק היום לחשוב שלא מגיע לנו ובאותה נשימה גם נפסיק לחפש שוב את מי שייתן לנו את זה?
באנו ללמוד, ואכן יש הרבה, ובכל זאת זה שווה כי כך אנחנו יוצרים חיי אלמוות ללא מחלות, ללא סבל וכאב. אנחנו חיים הרבה זמן כי אנחנו לא נתונים עוד לעבר המתכלה אלא להווה המקיים ומתהווה, זרם החיים, הנהר הנצחי של היש. אנחנו הופכים על זמניים בכך שאנחנו קיימים רק עתה - כאן ועכשיו.
אלמוות פירושו בחירה בהווה. זוהי ידיעת האני וזו אלוהות בבשר ודם.
כשאנחנו בוחרים בסגולה ומעלה אנחנו מעניקים לעצמנו חירות למחשבות נעימות ועמוקות כאן ועכשיו, והן לא נגועות יותר בדעות קדומות הכלואות בנו ועושות בגופנו שפטים על חטאי העבר. אינן נגועות במחלות ממאירות של אשמה, בושה ובורות. הן נקיות, כילדים קטנים, וכתינוקות מתוקים בניחוח גן עדן. זהו הגן שלנו.
הילדים הטהורים שלנו. נוירונים בתוליים שרק רוצים ללמוד חדש, ילדי הגן שלנו, בני מוחנו.
ישוע בן יוסף, או בשמו המסחרי ישו, אמר שרק כשנהפוך לאחד מאלה נקבל כרטיס אקספרס למלכות שמיים, כרטיס לנעורים, בהירות צלולה וחירות לחיות לנצח. לחיות בהווה, לנצח ברגע הזה.
אז נבין, כל עוד נפשנו בנו שאנחנו אף פעם לא מבוגרים מידי, זקנים מידי וחולים מידי מכדי לחווט את מוחנו מחדש ולקום להיות צעירים שוב. ואנחנו אף פעם לא כל כך גרועים שאנחנו לא יכולים להתעורר, אנחנו תמיד ראויים להעניק לעצמנו את ההזדמנות להמציא את עצמנו מחדש לבעלי סגולה ומעלה.
לימים נעלים של סגולה,
באהבה
❤️
רן
מתנות לנשמה
בואו לשמוע עוד על איך בתוכנו היכולת לעבור
דירה במוח וכיצד נוכל ליצור מציאות חדשה בחיינו
מסע הנשמה
ערב פתוח
הנשמה היא אור גדול עוטף את כל מה שאנחנו ובתוכו הנשמה האלמותית, שהיא כמו מחשב המכיל את המחשבה. בואו איתי לערב פתוח שכולו מוקדש לנשמה - אדון ישותנו והמסע שלה לאור הנצח. נלמד על זו הנותנת לנו חיים ואוהבת אותנו לחיים, כל החיים כולם.
סגולה ומעלה
היום בו אנו פותחים את כל המנעולים וכל הדלתות ונפתחים לחיים של כאן ועכשיו, הוא גם היום שאנו סופסוף יכולים לנשום ולראות בבהירות רבה, בצלילות קריסטל את מה שאנחנו באמת. בואו לשמוע על ההזדמנות שלנו להמציא את עצמנו מחדש גם בממלכה החדשה בSpotify
מתנות מהעתיד
מחכים לכם עם אירועי ספטמבר
בישראל
למי שיש בלבו בקשה לצאת למסע עומק:
תגובות