כנס "בריאת השנה החדשה"
בהנחיית רן כליף וחן רפסון הראל
בריאת השנה שבפתח, בואו להיזכר במה שכבר שלנו.
ניזכר בקורותיה ונודה על מה שכבר שלנו, ואז זה באמת שלנו, ממש בידינו עכשיו.
זוהי הקלטה של הכנס שצולמה ונערכה לצפיה חוזרת.
על הכנס
שנה חדשה בפתח.
בואו ניזכר בקורותיה ונודה על מה שכבר שלנו, ואז זה באמת שלנו, ממש בידינו עכשיו.
בכוחנו לשנות את העתיד שלנו כשאנחנו כבר שם, נזכרים בו, מודים לו. אז בואו כבר היום, בואו ניזכר בעתיד שלנו בשמחה והודיה, עתה.
יחד נתוודע שוב למשהו מקודש שכבר שכחנו – וזה החופש שלנו, הזכות שלנו פשוט להיות ולחלום.
להיות ולחלום.
אם עלינו להתווכח ולהיאבק על מקומנו ביקום הזה, אז כבר הפסדנו.
על מה שאנחנו, איננו צריכים להתווכח ובוודאי לא להילחם. אם החירות שלנו היא באמת הוודאות של הווייתנו, אנחנו לא צריכים להילחם על זה.
אנחנו פשוט צריכים להיזכר ולהיות בדיוק את זה היום. זה חינם.
ממדי החופש שלנו תמיד יהיו שווי ערך ליכולתנו לסלוח, לעבר של עצמנו, ממש עכשיו. לשחרר אותנו ממה שהיינו כדי להתרגש בחופשיות מכל מה שעומד להיות.
וממה מתחיל החופש הזה בעצם?
ממחשבה יחידה, מחלום אחד, מתשוקה אחת.
התשוקה להיות.עכשיו.
אף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו את החופש לחלום, להיות את החלום שלנו, עתה.
אבל אם איננו מכירים אפילו בזה, הרי אנו כבר משועבדים, וגם שנה זו עבורנו היא אבודה, כי החלום זר ואינו בא מאיתנו, הוא לא שלנו.
מה שקובע פוטנציאל ציר זמן או מה שאנחנו קוראים לו גם גורל, הוא בחירה אישית.
כאשר אנו יוצרים זיכרונות של עתידנו, אנו יוצרים עבר חדש בזיכרון זה, שמוטמע לתוך מארג הכרתנו, המודע שלנו – האישיות.
כאשר אנו יוצרים שינוי באישיות, אנו מספרים לעצמנו סיפור חדש ולכן זיכרונותינו נערכים לקבל את הסיפור הזה כ״עובדה״ מוגמרת.
כאשר אנו נזכרים בעתידנו, אנו יוצרים עובדה קיימת על ציר זמן שהופך לעברנו עוד לפני שנפגשנו בו.
זה מסיר את הספק ומכניס ידיעה, ודאות מוחלטת בעתיד שכבר קרה.
חלמו את חייכם לחופש, היזכרו מי אתם באמת
אנחנו מארג עצום של תודעה, אשר כנפיו פרושות משחר ההתחלות ועד אופק האינסופים.
בואו איתנו לחלום וליצור זיכרונות מהעתיד שמחכים לנו כבר עכשיו מעבר לאופק של שנה חדשה,
ודעו כי השנה הבאה הזו כבר הייתה, היא הושלמה והיא מחבקת אתכם מעכשיו ועד סופה.
להתראות מעבר לאופק,
רן וחן
