אהובים,
אם אתם מקדישים את עצמכם להתעוררות מלאה, בכך שאתם מפגינים את זכות הבחירה שלכם בחיים אלו עתה, לחיות את חיי הרוח שלכם השואפת לרפורמציה ושינוי, ולא חיי הגוף והתדמית המקדשים גנטיקת שבט וקונצנזוס, ומתמקדים מידי יום ביומו לשנות את המציאות שלכם בעודכם כאן - אז אתם מנקים ופושטים פה במישור הזה את הגוף הרגשי שלכם ממטעני קיטוב.
מה זה קיטוב?
הנוהג המושרש בתודעה להפריד את עצמך מהמציאות לך ובכך לשפוט לטוב לי או רע לי.
אם אתם מתעצלים ומעדיפים את השלט והפיצוחים על פני התיחדות עם עצמכם, כניסה פנימה והתבוננות ביום שהיה כמו שתעשו ביום עזיבתכם את המישור הזה - אז אתם תתגלמו לכאן שוב לגנטיקה שוות ערך לעצלנות הזו, ולהורים שיהוו לא רק מצע גנטי של בשר ודם, אלא גם יטפחו לכם רחם תרבותי לניוון הזה.
אין במוות וגלגול בשכחה משום הגינוי, יש רק בחירה שהיא זכות אלוהית השייכת לאלים שהם אנחנו בעצמינו.
אז כשאנו עומדים בבחירות שלנו מידי יום עם זריחת השמש ועד בוא הלבנה, מיהו זה ששווה שנפסיד בעבורו את מלכות שמיים ?
אף אחד.
למי מכם יש אויב כה איום, או עם מי אתם מנהלים פנקס חשבונות פתוח וכה נפוח ששווה להחזיק בו עד המוות, להמשיך להתקרבן עליו ולחזור שוב לכאן אחרי שהופשטתם מזהותכם, ולהיוולד לתוך משפחת אויבכם, עם גנטיקת נקם עבשה שאת שורשיה אתם אפילו לא זוכרים?
מי שווה את כל זה? מי בכלל שווה לאבד את שמחתכם וטוהר ליבכם בשבילו?
אף אחד.
גם אם עלינו לעבוד חיים שלמים כדי לשנות גישה, זה שווה כל רגע כי אז אין מה שיוכל לקחת מאיתנו את השמחה שלנו הנובעת מהתחדשות, לידת הנשמה ליום הראשון בחיים שהם באמת שלנו.
חיי האל היוצר מתוכו ולא הקורבן התגובתי לסובב.
אם אתם אוהבים את עצמכם באמת, אז תמצאו את הדרך להתנקות מכל הקיטוב הרגשי הזה, תמחקו תכנות ישן ללא סנטימנטים.. תעשו כן מידי יום כמו שאתם נושמים אוויר, כך מול כל אדם כולל אתם עצמכם ובזמן כל אירוע. ככה בונים עצמה פנימית שהתוצא שלה הוא גם יעוד - גורל.
מי שלא משקיע בזה את חייו אין לו עצמה פנימית ואין לו ממש יעוד, כי אינו חי את משאת נשמתו, הוא ימחק ויוצב מחדש לעוד סיבוב כאן, בשכונה שוות ערך לזו שהוא עזב לשם הזדמנות נוספת.
כשאתם מוסרים החוצה כוח בזה שאתם מתמקדים בקורבנות ומסכנות, אתם נותנים לגישות אלו מעמד גדול יותר מאלו שאמורות לשנות אותן.
הפסיקו להיות קרבנות, אהבו את עצמכם מספיק והפסיקו להתענות.
רבים מאיתנו מתעמרים בעצמינו כל כך שלא היינו מעיזים לעשות זאת לאחר. אף אחד לכן לא שווה את כובד לבכם, וזה כולל את הגישות המגבילות שלנו עצמינו.
עלינו להיות הריבונים של חיינו כאן ועוד בבשר ודם ליצור ולהיות את מה שאנו מבקשים לחוות, מאשר להזדקק לו ולנהוג כמקבצי נדבות של מלכות שמים.
מכוח הרצון של עצמנו לשינוי ועד לשינוי עצמנו כרצוננו, תהליך התפתחות המוח שלנו מוגבל רק על ידי הדמיון שלנו.
לכל אדם יש יומיים בשנה בהם אי אפשר לעשות כלום. קוראים להם אתמול ומחר. אבל רק היום הוא מתנת השינוי.
הזמן לא חשוב אלא רק החיים שלכם היום. אז תשנו היום, לא את כל החיים שלכם. רק את היום.
רן
תמיד בקריאה או שמיעה של תכנך הלב מתרחב, איזה כייף. תודה.