עבור אינספור אנשים הנאבקים בהשפעות המתישות של מיגרנה, החיפוש אחר טיפולי מניעה יעילים ובטוחים היה מסע ארוך ומפרך. עם זאת, שביב של תקווה התעורר בצורה של מלטונין, הורמון המיוצר באופן טבעי על ידי הגוף שעשוי להחזיק את המפתח להפחתת התדירות והחומרה של התקפי המיגרנה.
מיגרנה, הפרעה נוירולוגית המאופיינת בכאבי ראש עזים ובשורה של תסמינים נלווים, פוגעת בשיעור של כ 12-20% מהאוכלוסייה הכללית. עבור אלו הסובלים ממיגרנה אפיזודית, ההשפעה על איכות החיים יכולה להיות עמוקה, ולעתים קרובות מובילה לשיבושים משמעותיים בפעילות היומיומית. בעוד שטיפולים מונעים כגון חוסמי בטא ונוגדי פרכוסים היו עמוד התווך בטיפול במיגרנה, יעילותם מוגבלת לעתים קרובות, ותופעות הלוואי עלולות להדאיג. בשנים האחרונות, חוקרים הפנו את תשומת לבם למלטונין, הורמון הקשור קשר הדוק למלטונין ולמקצבים הצירקדיים של הגוף, כחלופה אפשרית בטיפול מונע במיגרנה.
הקשר בין מלטונין ומיגרנה נעוץ במשחק הגומלין המורכב של ההיפותלמוס, אזור במוח הממלא תפקיד מכריע בפתופיזיולוגיה של מיגרנה. מלטונין, המופרש מבלוטת האצטרובל, הוא מווסת מפתח של המקצבים הצירקדיים של הגוף. והוכח כבעל מגוון של תכונות ביולוגיות שעשויות להיות מועילות במניעת מיגרנה, כולל השפעות נוגדות חמצון, ויסות פעילות הנוירוטרנסמיטר ועיכוב פפטידים הקשורים לכאב.
בניסוי קליני אקראי כפול סמיות שנערך לאחרונה, חוקרים יצאו לחקור את ההשפעות של תוספת מלטונין על תדירות וחומרת התקפי מיגרנה. שישים חולים עם מיגרנה אפיזודית חולקו לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת קיבלה 3 מ"ג מלטונין. יומי והשני פלצבו, בנוסף לתרופה מונעת סטנדרטית. במהלך חודשיים, קבוצת המלטונין חוותה ירידה משמעותית בתדירות ומשך התקפי המיגרנה בהשוואה לקבוצת הפלצבו. בנוסף, קבוצת המלטונין דיווחה על ירידה בשימוש בתרופות כאב חריפות ושיפורים בתסמיני המיגרנה ובאיכות השינה.
אחד ההיבטים המבטיחים ביותר של מלטונין כטיפול מונע למיגרנה הוא פרופיל הבטיחות המועדף שלו. במחקר הנ"ל, תופעות הלוואי היו מינימליות וניתנות להשוואה בין קבוצות המלטונין והפלצבו. ממצא זה תואם מחקרים קודמים, שהוכיחו בעקביות את הבטיחות והסבילות של תוספת מלטונין בחולי מיגרנה.
כמות הולכת וגדלה של עדויות, מצביעות על כך שמלטונין עשוי להיות תוספת חשובה לארסנל הטיפולים המונעים למיגרנה אפיזודית. פרופיל הבטיחות המועדף שלו, יחד עם היעילות שלו בהפחתת תדירות וחומרת המיגרנות, הופכים אותה לאופציה אטרקטיבית עבור חולים וספקי שירותי בריאות כאחד. בעוד שדרוש מחקר נוסף כדי להבהיר באופן מלא את המנגנונים העומדים בבסיס היתרונות של מלטונין במניעת מיגרנה, העתיד נראה מזהיר עבור הורמון צנוע זה במאבק נגד אחת ההפרעות הנוירולוגיות הנפוצות והמתישות ביותר.
אם תרצו ללמוד עוד על נושא חשוב זה תוכלו לעשות זאת בקורס המקיף ביותר בתחום הנקרא תזונה תודעתית
מקורות:
1: Ashina M. Migraine. N Engl J Med. 2020;383:1866-76. doi: 10.1056/NEJMra1915327. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/nejmra1915327
2: Jackson JL, Kuriyama A, Kuwatsuka Y, Nickoloff S, Storch D, Jackson W, et al. Beta-blockers for the prevention of headache in adults, a systematic review and meta-analysis. PLoS One. 2019;14:e0212785. doi: 10.1371/journal.pone.0212785. https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0212785
3: Goadsby PJ, Holland PR, Martins-Oliveira M, Hoffmann J, Schankin C, Akerman S. Pathophysiology of Migraine: A Disorder of Sensory Processing. Physiol Rev. 2017;97:553-622. doi: 10.1152/physrev.00034.2015. https://journals.physiology.org/doi/full/10.1152/physrev.00034.2015
4: Tseng PT, Yang CP, Su KP, Chen TY, Wu YC, Tu YK, et al. The association between melatonin and episodic migraine: A pilot network meta-analysis of randomized controlled trials to compare the prophylactic effects with exogenous melatonin supplementation and pharmacotherapy. J Pineal Res. 2020;69:e12663. doi: 10.1111/jpi.12663. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/jpi.12663
5: Mehramiri A, Shalilahmadi D, Mohamadianinejad SE, Kouti L, Hosseinpour Y. The Effect of Melatonin on Reducing the Frequency and Severity of Migraine Attacks: A Double-Blind, Randomized Clinical Trial. Iran J Med Sci. 2024;49:313-21. doi: 10.30476/ijms.2023.97782.2965.
6: Long R, Zhu Y, Zhou S. Therapeutic role of melatonin in migraine prophylaxis: A systematic review. Medicine (Baltimore). 2019;98:e14099. doi: 10.1097/MD.0000000000014099. https://journals.lww.com/md-journal/Fulltext/2019/02220/Therapeutic_role_of_melatonin_in_migraine.44.aspx
7: Srinivasan V, Lauterbach EC, Ho KY, Acuna-Castroviejo D, Zakaria R, Brzezinski A. Melatonin in antinociception: its therapeutic applications. Curr Neuropharmacol. 2012;10:167-78. doi: 10.2174/157015912800604489. https://www.eurekaselect.com/article/40593
8: Kelman L, Rains JC. Headache and sleep: examination of sleep patterns and complaints in a large clinical sample of migraineurs. Headache. 2005;45:904-10. doi: 10.1111/j.1526-4610.2005.05159.x. https://headachejournal.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1526-4610.2005.05159.x
コメント