במשך עשרות שנים טיילנול (בישראל - אקמול, חומר פעיל פרצטמול) שימש כמשכך כאבים, אך מחקר מגלה שיש לו תופעות לוואי פסיכיאטריות כולל תגובות רגשיות עמומות לגירויים חיוביים ושליליים כאחד.
מסתבר שהרבה משככי כאבים הנמכרים ללא כל מרשם ופיקוח עושים יותר מסתם להרוג כאב ולפעמים הורגים את הנוטלים אותם…
לדוגמה, סקירה משנת 2013 של 754 מחקרים קליניים שפורסמה ב-Lancet מצאה ששימוש ב-NSAID היה קשור בערך כפול בסיכון לאי ספיקת לב.
איבופרופן, במיוחד, מוערך כגורם לאלפים למות מאירועים קרדיו-וסקולריים מדי שנה, ולפי החוקר הראשי של סקירת Lancet, מסוכן באותה מידה למשתמשים ארוכי טווח כמו התרופה Vioxx, אשר הוערכה כגורם ל-30,000 מקרים של התקפי לב ומקרי מוות פתאומיים של הלב בין השנים 1999-2003 בלבד.
מציפים אותנו במשככי כאבים פופולריים ללא מרשם כמו אצטמינופן (טיילנול = אקמול), איבופרופן (איבופן, נורופן, אדקס, אדוויל) ואספירין, אלו נמכרים כמו ממתקים כדי להפחית כאב ודלקת, וזאת מבלי לחפש, לזהות ולפתור את שורשי הסימפטומים שלהם.
מחקר מגלה שלא רק שהאקמול מקהה כאב, אלא שהוא גם מקהה את התגובות הרגשיות של המשתמשים.
המחקר שפורסם בכתב העת Psychology Science שכותרתו "הקלה ללא מרשם מכאבים ותענוגות כאחד: אצטמינופן (פרצטמול=אקמול) מטשטש את רגישות ההערכה לגירויים שליליים וחיוביים כאחד"", מצא ש"משתתפים שנטלו פרצטמול העריכו גירויים לא נעימים כפחות שלילי וגירויים נעימים כפחות חיובי, בהשוואה למשתתפים שלקחו פלצבו“.
הם ציינו שלמחקר שלהם יש השלכות משמעותיות על התכונות הפסיכוטרופיות של פרצטמול. ברור שמחקר זה פותח אפשרות מטרידה ששימוש נפוץ במשככי כאבים, פועלים הן פיזית והן רגשית, כדי להקהות את עוצמת החוויות הפיזיות והפסיכולוגיות כאחד.
אילו תרופות אלו היו בטוחות, ולא היו גורמות לאלפי מקרי מוות בשנה, אולי 'תופעת הלוואי' הזו יכולה להיחשב כ״מוצדקת״. אבל בהתחשב בכך שכבר ידוע שיש להם תופעות לוואי קטלניות, חשוב לדעת שהם גם מביאים עימם השלכות פסיכיאטריות.
עוד ב 1977 פאנל מומחים התריע בפני מנהל המזון והתרופות האמריקאי ש"חובה" לשים על תווית האזהרה של מוצרי פרצטמול שהוא גרם ל"נזק חמור לכבד“, עברו מאז 32 שנה וזה עדיין לא נעשה…
מחקר גם מגלה שפרצטמול פוגע במוחם של ילדים, למרות שמיליונים משתמשים בו על בסיס יומיומי ללא הבנה זו, במיוחד לנשים בהריון וילדים הנוטלים אותו.
למרות ההצהרות על שימוש בפרצטמול במהלך ההריון ובמהלך הילדות כבטוח. המחקר הספרדי משנת 2016 מראה קשר בין שימוש בפרצטמול במהלך הריון לבין ADHD/אוטיזם.
מקורות:
Comments